פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ג:ט״ז
א׳ידכה. במקום "ידך".ב׳כי בחזק יד וגו'. הרי זה משפט־נושא259Subject sentence..ג׳ולטטפת. כבר חכמינו ז"ל מבארים מלה זו בדרכים שונות260מנחות לד ע"ב (המ'). לפי Knobel נגזרת המלה מן טפ"ף (לגעת קלות - tupfen), כלומר אות המסומנת בעזרת נגיעה קלה. אך קשה להוכיח קיומו של שורש כזה. רוב החוקרים גוזרים את המלה מן טו"ף - לעקוף, להקיף, כלומר תכשיט המקיף את הראש או את הזרוע, וכמו בארמית; השוה תרגום לשמואל ב' א, י; והשוה גם המשנה שבת נז ע"א.. מסתבר שלשון הרבים בא ללמד, שתכשיט־ראש זה מורכב מחלקים אחדים, ואכן מחולקת התפילה של ראש לארבעה חלקים, בעוד שהתפילה של יד עשויה חלק אחד, וכפי ציונה - "אות". התרגומים הארמיים, גם אונקלוס וגם יונתן בן עוזיאל, מתרגמים "לתפילין" (לשון יחיד - "תפילה"), ומחלוקת יש באשר למקורה של מלה זו. לפי תוספות וטור261טור או"ח סי' כה. תוס' מנחות לד, ב ד"ה לטוטפות (המ'). היא נגזרת מלשון פל"ל - לדון, לשפוט, להוכיח, ומשמע השם חוא. - התפילין יוכיחו כי ישראל עם ה' המה. לפי אחרים (LEVY) היא נגזרת מלשון תפ"ל - לחבר, לקשור (אל היד או אל הראש). מכיוון שהתרגומים משתמשים בלשון תפילין רק לגבי תפילה של ראש, ייתכן שמשמעו המקורי הוא תכשיט של ראש, תכשיט המבוקע לחלקים אחדים, והמקור יהיה פל"א - לבקוע, לחלק.