פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ג:י״ח
א׳ויסב. במקום ויסב.ב׳דרך המדבר, הכוונה למדבר הערבי etlin, במזרחו של ים־סוף, מדבר הנמשך לתוך חצי־האי סיני, השוה להלן יד, ג.ג׳ים־סוף, כך מכונה במקרא הים האדום (או המפרץ הערבי) ששתי זרועותיו חובקות את חצי־האי־סיני 268המערבית מבין שתי זרועות אלה היא מפרץ סואץ (Sinus Heropolitanus), ואלו האחרת, זו המזרחית, היא מפרץ עקבה (Sinus Aelaniticus), והשם ים־סוף חל פעם על זו ופעם על האחרת. ומכאן שבהחלט בלתי־נכון הוא כאשר Brugsch כותב בספרו, Leipzig 1875) L'Exode et les monuments Egyptiens), שים־סוף שבכאן הוא אגם סירבוניס שנקרא כך על שם עושרו באצות, וכבר הוכחתי במידה מספקת שהנחתו של Brugsch סותרת את קביעת המקרא ואין לה רגליים לעמוד עליהן, ראה בביקורתי את הספר שהופיעה במוסף הספרותי של Juedische Presse 1876, גליון 5 ו-6. באשר לאתימולוגיה של המלה "סוף" ראה אצל Dillmann..ד׳וחמשים, לפי תרגום השבעים - הדור החמישי, וכמו יהושע א, יד; יד, יב; שופטים ז, יא, אך לא ברור מניין נגזרת המלה. ההערה על היות ישראל חמושים באה כאן כדי לספר שאמנם חמושים למלחמה יצאו ממצרים, ואף על פי כן היה מקום לחשוש, שבשל כל סיבה שהיא ישובו לעבודתם, ומכאן שכל מלחמותיהם של ישראל לא היו אלא מלחמות ה'.