פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ד:ח׳
א׳יצאים ביד רמה. השוה במדבר לג, ג, שם מודגש שיציאה זו היתה "לעיני כל־מצרים", ואלו כאן מדגיש הכתוב שעדיין, אף־על־פי שעזבו לצאת ל"חופשה" וכבר הוזהרו על החובה לשוב למצרים, לא כפליטים בורחים אלא "ביד רמה", בתהלה יצאו, גאים וחופשיים275והשוה הערת רש"י במדבר טו, ל (ד"ה ביד רמה) - "במזיד" (המ'). Dillmann רוצה להוכיח מפסוקנו ומבמדבר לג, ג ולעיל ו, א, שעל־פי כתב־יסוד A הוציא משה את בני ישראל ממצרים על דעת עצמו, בלי רשותו של פרעה, שעה שמצרים היתה נתונה במצוקה גדולה. ואולם "ביד רמה" כלל אינו רוצה לומר שיצאו על דעת עצמם, אלא שלא יצאו כפליטים בורחים (והשוה עוד לנאמר להלן פסוק ט), ועל כן זה נאמר רק כאן, ולא כבר למעלה, בתיאור שעת היציאה עצמה. זאת ועוד. אלו התרחשו הדברים כדעת Dillmann, כי אז לא היה כל צורך בחיזוק לב פרעה על ידי ה' לרדוף אחרי ישראל. די היה בשמירה על סודו ועל יוקרתו של פרעה כדי לאלצו שלא להניח לעם־עבדים זה לברוח ולא לבוא על עונשו. והנה הפסוקים יד, ד ("וחזקתי את־לב פרעה") ושם ח ("ויחזק - וירדף") שייכים לפי Dillmann אף הם לכתב־היסוד A, והרי לך מכאן ראיה שפרעה לא רדף אחרי בני ישראל בלא השפעה חיצונית..