פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ד:ט׳
א׳וירדפו, אין זו חזרה על "וירדף" שבפסוק הקודם276כפי שטוען Dillmann.. "וירדף" בא רק לומר, שאכן פרעה החל ברדיפה אחר שה' חיזק את לבבו, ובסיפא "ובני ישראל יצאים" וגו' מתחיל הסיפור, כיצד השיגה רדיפה זו את מטרתה. מכיוון שבני ישראל לא ברחו אלא יצאו "ביד רמה", רדפו המצרים אחריהם והשיגום כאשר חנו - לכאורה ללא כל דאגה - על שפת הים.ב׳כל סוס רכב פרעה. סוס־רכב - שם קיבוצי, כלומר סוסיהם של רכביהם. התוספת כולה אינה באה אלא להסביר, כיצד השיג פרעה את בני ישראל כה מהר - הודות לסוסיו.ג׳ופרשיו. כמו לעתים קרובות במקרא (כמו למשל שמואל ב' א, ו) פירושו "חיל פרשים"277Dillmann סובר, שפרשים אינם מוכרים בהקשר זה, גם לא בשירת הים, שם מוסב "סוס ורוכבו" 'לדעתו' על רוכבי הרכב והסוסים רתומים אליו, וגם לא בתיאור במעשה עצמו (פסוקים ו־ז), וגם בעתיקות מצרים אין מוצאים קיום חיל פרשים אלא בתקופות מאוחרות יותר, והשוה ישעיה לא, א., וכן כבר בבראשית נ, ט; ולענייננו השוה יהושע כד, ו. מכיוון שהיה לפרעה עניין להשיג את ישראל מהר ככל האפשר, אין זה תמוה כלל ועיקר שהושיב את חייליו ברכבים משוכים על ידי סוסים, אף כי בדרך כלל נלחמו המצרים בתקופה ההיא ברגל, ורק המלך ואנשי האצולה נלחמו כשהם רכובים על רכב קרבי, ומשום כך מוזכרים למעלה רק הללו. אך מכיוון שרכבי־המלחמה בוודאי לא הספיקו להובלתם המהירה של חיילים רבים כל כך, היה צריך להשתמש בבהמות רכיבה, ואיש לא יחלוק, אם נניח, שהשימוש בבהמות רכיבה היה ידוע למצרים כבר אז278הנחתו של Dillmann שהמלה "פרשים" המופיעה בפרשתנו בפסוקים יז, יח, כג, כו ו־כח היא תוספת "העורך" בטלה אפוא מאליה. לפי Hengstenberg הפרשים הם הלוחמים שעל הרכבים, אך אין זה הולם את לשון המקרא..