פירושי רד"צ הופמן על שמות ט״ז:י״ח
א׳וימדו וגו' בא אפוא לומר, שכל אחד אמנם מצא בשעת המדידה שנכון העריך את הכמות בשעה שליקט. ברם, אלו כך היה פירוש הדברים, מוטב היה לכתוב בדרך ההפוכה, דהיינו שהמלקט לרבים לא החסיר, אבל היה לו די בשביל כל התלויים בו. על כן אנו מעדיפים את הביאור המקובל, שהיה כאן משום נס13רש"י (המ'). אמנם Dillmann, המבאר בראב"ע, מבאר כאן כי "וימדו" איננה מדידה שלאחר הלקיטה אלא מדידה בשעת הלקיטה. ועוד, "העדיף" אין פירושו שהיה לו עודף, ו"החסיר" שהיה חסר, אבל "ולא העדיף המרבה" פירושו, לדעתו, המרבה ללקט לא ליקט יותר מן המידה הראויה לו, וכן "הממעיט לא החסיר" - המלקט למעטים לא לקח פחות מן הקבוע לו. אך עדיין קשה, מדוע לא יאמר הכתוב להיפך: ולא החסיר המרבה והממעיט לא העדיף. וכל זה נראה מיותר, והיה לו לומר: וילקטו איש איש עומר לגולגולת. מכל מקום מוכיח הפסוק כב שבנס מדובר, שהרי לקטו "שני העומר לאחד" בהכרח פירושו שבשעת המדידה מצאו כן, כי אלו היו אוספים לכתחילה ובמתכוון שתי מנות, לא היו הנשיאים צריכים לשאול את משה בנדון. וראה את ביאורו של ראב"ע להלן..