פירושי רד"צ הופמן על שמות ט״ז:י״ט

א׳בטחונם בה' צריך היה להתבטא בכך, שאיש לא יותיר מן המן ליום המחרת, והנה אנשים, כלומר אחדים, אכן הותירו.