פירושי רד"צ הופמן על שמות ט״ז:כ״ב
א׳לקטו. לפי ראב"ע ע"א "לקטו לחם משנה, כי משה ציוה להם לעשות ככה, והם לא ידעו למה... ובאו הנשיאים והגידו למשה כי ישראל עשו כאשר ציוום ושאלו מה יעשו, כי למה ציוה ללקוט משנה, ואיך יוכלו לאכלו". ואולם אם כך, היו הנשיאים צריכים לשאול את משה מיד עם הציווי, ולא רק אחרי ביצועו14Dillmann סבור שבמקור - בכתב־היסוד A - משמעו של ליקטו הוא: הם לקטו במתכוון, וזאת משום שחוקת השבת קדמה לנתינת המן, ואלו בהקשר הנוכחי צריך לחשוב על לקיטה לא מכוונת.. והערתו־הדגשתו של ראב"ע שנאמר כאן "לקטו" ולא "מצאו", אינה במקומה, שכן להפך, הצורה "מצאו" תתפרש כמו. הם מצאו בשדה, השוה פסוק כז, אבל היה צריך להיות כתוב "ולקטו".