פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ח:י״ב
א׳עולה וזבחים לאלהים. רמב"ן70לפסוק יג, בסופו (המ'). תמיה על השימוש בשם "אלהים" ביחס לקרבנות - "וככה לא יימצא בכל הקרבנות שבתורת כהנים" וכו', והוא משיב שיתרו עדיין לא הכיר את שם ה'. ברם, פירוש זה קשה להולמו אפילו אם נקבל את דבריו של רמבמ"ן ב"ביאור" שלו - "אלא שכיוון הרב ז"ל (רמב"ן) למה שכתב בפרשת וארא בפסוק ושמי ה' לא נודעתי להם (ו, ג), שגם לאבות הקדושים לא נודעה מעלת השם הנכבד ההוא, כאשר נתפרסמה על ידי משה עבד ה'. ויתרו, אף שהתחיל להכיר את ה', עדיין לא התחזקה האמונה ההיא בלבו עד שיהיה ראוי לומר עליו שהקריב להשם הנכבד". שכן נאמר בפסוק י "ברוך ה' אשר הציל" וגו'. ועוד, הרי כבר נח ואברהם הקריבו קרבנות לשם ה'; השוה בראשית ח, כ; כב, יג ואילך. אלא שלכאורה צריך להבחין בין הקרבנות שנצטוו עליהם ישראל, ובין הזבחים שהקריבו לפני מתן תורה, ואשר בעצם לא היו אלא ארוחות קדושות שכלל לא הקריבו לו ית', אבל יש לראותן כאלו הן נעשות לכבודו או שנאכלות לכבוד ה'. על כן גם לא נאמר בזבחי יעקב אלא "לאלהי אביו יצחק"71בראשית מו, א (המ').. לפיכך מוסבת המלה "לאלהים" רק על זבחים שנאכלו לפניו ית'. היתה כאן מעין סעודת־ברית, כאשר יתרו, שאמנם כבר קשור היה אל משה בקשרי־משפחה וקשרי־ידידות, כורת ברית עם ישראל בשביל עצמו ובשביל זרעו אחריו, ואוכל סעודת־ברית זו עם אהרן וזקני ישראל, שהם נציגי העם, כסעודת־הברית שהיתה בין יעקב ולבן ואחיו72שם לא, נד (המ').. ובזה גם מתפרש, מדוע אין משה מוזכר בהקשר זה, שאלה שאין המפרשים משיבים עליה במידה מספקת. יש מבארים73רש"י ד"ה ויבא אהרן, וכאברהם אבינו בשעתו (בראשית יח, ח) (המ')., שכמארח שירת משה את אורחיו "ומשמש לפניהם", ויש מבארים74רשב"ם ע"א (המ')., שאין צריך להזכירו, משום שהסעודה התקיימה באהלו של משה.