פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ח:ב׳
א׳את־צפרה. לפי המסופר למעלה (ד, כ) לקח משה את אשתו ואת שני בניו עמו למצרים. אך כבר רמב"ן העיר שם, שאחרי שנמול אליעזר, במלון, החזיר משה את אשתו ואת שני בניו למדין, לבית חותנו. אולם יותר נראה לנו שמשה אמנם לקחם למצרים, והחזירם משם רק מאוחר יותר, אחרי הכישלון הראשון של שליחותו, מפני חשש לחייהם.ב׳אחר שלוחיה. ייתכן שאז התיר את קשר הנישואין על ידי גט־כריתות גם מן הבחינה הפורמלית, כמובע? באחת הדעות שבמכילתא למלים "אחר שלוחיה"62רבי יהושע (המ').. הן היה לפי מסורת חכמינו ז"ל מנהג, גם בתקופה מאוחרת יותר, להתיר את קשר הנישואין של היוצא למלחמה, כדי שאשתו לא תהא עגונה, כאשר לא תקבל ידיעות ברורות על אודות גורל בעלה 63שבת נו ע"א (המ').. ייתכן גם ייתכן שזמן ניכר עבר בין שליחותו הראשונה של משה64ד, יט (המ'). לשליחותו השניה65ו, י־יג (המ')., הוא הזמן שבו היו נישואי משה הרמוזים בס' במדבר יב, א). אך מכיוון שכל הענין הזה אינו שייך לדברים שנמסרו לנו כדי ללמוד מהם, אין התורה מוסרת אותו כאן בפרוטרוט ורק רומזת להם. אם נבין את הביטוי "שלוחיה" במשמע של התרה פורמלית של קשר הנישואין, אם על ידי גט־כריתות ואם בכל צורה אחרת שהיתה נהוגה אז, כי אז פירושו של "אשת משה אחר שלוחיה" הוא - אשתו לשעבר של משה, והיא נקראת עדיין "אשת־משה" משום שהגירושין היו פורמליים בלבד, תוך ההנחה השקטה שהאשה תחזור אליו, אם וכאשר יסיים את שליחותו בהצלחה66לדעת המבקרים המלים "אחר שלוחיה" הן תוספת "העורך" אשר מבקש ליישב בדרך זו את הסתירה בין פסוקנו לבין האמור למעלה ד, כ. ברם, לא רק שבמקרה זה היה "העורך" מיטיב לעשות, אלו העיר למעלה הערה כלשהי ביחס להחזרתם של האשה והבנים, אלא שגם בפסוקנו היה - אחר אזכור שני הבנים - מתאים יותר לומר "אחר שילוחיהם". ואמנם הביטוי "שילוחים" אין משמעו פשוט החזרה אלא דווקא גירושין. השוה מיכה א, יד, ולפיכך נכון להסב את הביטוי על אשת משה דווקא.. ראב"ע ורמב"ן מפרשים "אחר שלוחיה" - אחר ששלחה לו למשה מתנות, וכמו "ויתנה שילוחים לבתו" (מלכים א' ט, טז).