פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ט:י״ב
א׳והגבלת את־העם, אין הכוונה יכולה להיות עשיית גדר מסביב לעם35כדעת Knobel., אבל צריך לפרש כאמור להלן (פסוק כג) "הגבל את־ההר", שצריך לגדור את ההר. לפי זה יהיה המשפט "והגבלת את העם" מעין "אריק חרבי"36טו, ט (המ').. וגם זאת, אותו הגבול אשר יגביל את העם מן ההר, מושאו יכול להיות העם כמו שהוא יכול להיות ההר, וראב"ע מביא בשם יצחקי37השוה ראב"ע לבראשית לו, לא (המ').. "כי רצה משה לומר הגבל את העם ויצא מפיו ההר במקום העם", אך לא בכדי מכנהו ראב"ע ע"א "המשוגע שהפך בספרו דברי אלהים חיים".ב׳לאמר. הגבול אומר להם, הישמרו מעלות מכאן והלאה, כך רש"י38דומה שאין לדברי רש"י מקור בדברי חז"ל, ובאשר להבנת דברי רש"י אלה ראה אצל רמ"מ כשר "תורה שלמה" ע"א, מילואים סי' ט (המ').. אך גם אפשר שכלל לא הגבילו־גדרו את ההר בדבר ממשי, אלא מנעו את העם מלעלות אל ההר באמצעות אזהרה מילולית גרידא. לפי זה צריך יהיה לפרש 'והגבלת... לאמר' - הגבל את העם על ידי שתאמר..., ואמנם אז קל יותר להבין, מדוע נאמר פעם "והגבלת את־העם (פסוק י) ופעם "הגבל את־ההר" (פסוק כג), שהרי באזהרה מילולית אמנם מותווה גבול הן מסביב לעם הן מסביב להר. ברם, דומה שהמלים "פן־יהרסו" (פסוק כא) רומזות לגדר ממשית.ג׳כל־הנגע בהר. ראב"ע מוסיף כאן מלה אחת. "בגופו", כלומר אין המדובר בנגיעה בהר ביד דווקא. גם זה אשר יעלה בהר - יומת, שהרי גם הוא נוגע בו, בגופו. בעונש נקראים שני האיסורים, גם "עלות" וגם "ונגע", בשם נגיעה.