פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ט:כ״ב
א׳וגם הכהנים וגו'. כאן המקום לשאול, מיהם כהנים אלה? רבי יהושע בן קרחה סובר66זבחים קטו ע"ב במכילתא ע"א מובא שזוהי דעת ר' יהושע בן קרחה (המ')., שאלה הם הבכורים, בעוד שרבי סובר, שכאן נתמנו נדב ואביהוא להיות כהנים. ואולם כמעט כל המפרשים היהודיים קיבלו את הדעה, שהכוונה לבכורים67כבר הזכרנו שאין אנשי הביקורת יכולים להבין במונח "כהנים" אלא כהנים ולויים, והם מסיקים משום כך מכאן, שהדברים הם דברי "מחבר אחר". ברם, מסקנה זו מבוססת על הנחות לא־נכונות - petitio principii. הראשונה שבהן היא שכל הפרשה נכתבה זמן רב אחרי משה, ומכיוון שאחרי משה נתפרש המונח "כהנים" תמיד כבני אהרן, ולפי הביקורת גם לויים, הרי שגם כאן תובן המלה "כהנים" כך. על סמך הנחה לא נכונה זו מוכיח Knobel אפוא, שפסוקים אלה נכתבו על ידי מחבר אחר - ראה גם הערה 64. ואלו אם נכתבה פרשתנו על ידי משה רבנו ע"ה, כפי שאנחנו מאמינים, לא יעלה על הדעת שכאן הכוונה לאהרן ובניו והלויים. הרי בתורה אפילו אהרן עצמו לא נקרא כהן אלא אחר הציווי לעשותו כהן, להלן כח, א. התואר היחיד שניתן לאהרן עד כה היה "הלוי" (ד, יד). וגם רבי, המבאר בזבחים (שם) את המלה "הכהנים" שבכאן בנדב ואביהוא, רק סובר, שעתה, בהזדמנות זו, נתמנו לכהונה, ומסתבר שדעתו מבוססת על כך שגם להלן כד, א מצוינים נדב ואביהוא, ועל זה שלפי ויקרא י, ג נאמר עליהם כבר מזמן "בקרובי אקדש", כלומר, הם צוינו מאז כקרובים לה' במיוחד. ומכל מקום, גם לפי רבי אין מכונים אלעזר ואיתמר והלויים כאן בתואר "הכהנים".. לאמיתו של דבר אין כאן כל קושי, אם אמנם אנו מבקשים את פשוטו של מקרא. הן התורה מדברת במקומות הרבה על אודות כהנים שלגביהם כלל לא יעלה על הדעת, שהכוונה לאהרן ולבניו. מלכי־צדק מלך שלם נקרא "כהן" (בראשית יד, יח), פוטי פרע הוא "כהן און" (שם מא, מה), יתרו חותן משה נקרא "כהן" (למעלה ב, טז ועוד), ואדמותיהם של כהני מצרים לא נמכרו לפרעה (בראשית מז, כב). נמצינו למדים שמשמע השם "כהן" במקרא הוא - משרת אלוהות כלשהי. ומכיוון שאין להעלות על הדעת, שבמשך כל ימי שעבוד מצרים, ובימים שבין יציאת מצרים ובין מתן־תורה, לא היו להם לישראל כהנים, בשעה שלכל עם ועם כהנים משלו, אין כל ספק שצריך להבין במלה "כהנים" שבכאן את כהני ישראל שבאותו הזמן, ואין לקבוע בוודאות, מי היו. יהושע בן קרחה סבור, כאמור, שעד להקמת המשכן תפקדו הבכורים ככהנים, ומן הסתם מבוססת דעתו על האמור בס' במדבר (ג, מא ואילך; ח, יח) שהלויים נלקחו תחת בכורי ישראל, ומכאן שלפחות מאז מכת הבכורות שבמצרים נתקדשו בכורי ישראל ועסקו בעבודת הקודש. עם זאת נשאר בספק, אם אמנם היה להם לבכורי ישראל מעמד של כהנים, אלא אם כן דברי המשנה במס' זבחים "עד שלא הוקם המשכן" וכו'68זבחים פרק יד, ד (המ'). אכן מסורת הם. יהיה זה איך שיהיה, הכהנים המוזכרים כאן הם אלה שנשאו בתפקידי כהונה קודם בחירתו של אהרן לתפקיד זה. ומכיוון שלא נאמר כאן, מי היו הכהנים בתקופה ההיא, מוכח שבן התקופה כתב את הדברים בשביל בני זמנו שלו, דהיינו בשביל אנשים שבשבילם פירוט כזה יהיה מיותר לגמרי. ואלו דובר כאן באהרן, הוא היה צריך להיזכר לפחות פעם מוכתר בתואר "הכהן", והנה בפסוק כד הכתוב מעמידו בניגוד לכהנים.ב׳הנגשים אל־ה', אלה הנגשים בדרך כלל אל ה' כדי לעסוק בעבודתו. ודאי שגם לפני הקמת המשכן הקריבו קרבנות, דבר שנעשה מן הסתם על ידי "כהנים", ואם מסופר להלן (כד, ה) שמשה שלח את "נערי בני ישראל" כדי להקריב קרבנות, הרי אלה הם כהנים, דהיינו או בכורות69השוה רש"י שם, על־פי במדבר רבה פרשה ד, ח (המ')., או שדווקא לרגל כריתת הברית היו צריכים להקריב את הקרבנות צעירים רגילים, כדי להפגין קבל עם ועדה שעם קבלת התורה הפך כל עם ישראל לממלכת כהנים. ואף אפשר שמצוינים כאן בשם "כהנים" אלה שהופקדו של שמירת הר סיני, המקדש של אותה השעה. שומרים אלה, אשר אמורים היו להעניש בעונש־מוות את כל מי שיעבור את הגבול שהותווה, צריכים היו להימצא קרובים מאד לגבול זה והיו אפוא קרובים אל השכינה מיתר העם, ועל כן הם נקראים כאן "הנגשים אל־ה"', ואם כן אין צריך לומר שמדובר באלה שנגשים בדרך כלל אל ה'.ג׳יתקדשו פירושו לפי זה - עליהם להיות מזומנים, להישאר איש איש במקום שנקבע לו, כדי להיות מוכן לשמור על הסדר. לכהנים אלה שבהר סיני היה אפוא אותו התפקיד שהוטל מאוחר יותר (במדבר ג, ה ואילך; יח, א ואילך) על הכהנים ועל הלויים. גם עליהם הוטלה השמירה על הקודש - שלא יתקרב אליו זר. ואולם לפי הדעה שהכהנים שבכאן הם הבכורות, מבאר ראב"ע "יתקדשו" - "יוסיפו להתקדש עוד במחשבותיהם"70שהרי הם כבר נתקדשו, כאמור למעלה יג, ב..ד׳פן־יפרץ בהם ה', השוה שמואל ב' ו, ח. גם ביטוי זה יתפרש יפה בהמשך לאמור - אם שומרים אלה לא ימלאו תפקידם ויעלו אל ההר, כי אין להם לחשוש מפני הענשה על ידי אדם, הם יצטרכו להיענש על ידי ה' ב"ה.