פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ט:ג׳
א׳ומשה עלה... ויקרא. לפי ראב"ע צורת הפועל "ויקרא" היא עבר רחוק, כלומר משה עלה אל ההר אחר שקודם לכן קרא לו ה' לעלות.ב׳אל־האלהים, כמו: אל הר האלהים.ג׳מן־ההר אינו בא לומר שה' שכן בהר, כי אם רק שמשה נקרא לשם, אל ההר, ולא הלאה מזה, לשמים. ומה שנאמר מאוחר יותר "וירד ה' על־הר סיני" (פסוק כ), נאמר רק כלפי ישראל אשר ראו־הבחינו בענן ובאש את הדר כבודו ית' על ההר. ומכיוון שלפי ראב"ע פירושו של "ויקרא אליו" הוא, שה' קרא לו למשה לעלות אל ההר, הרי שהדיבור הבא "כה תאמר לבית יעקב" וגו' אינו נמשך אחר "ויקרא" כי אם אחר "לאמר", וצריך אפוא לפרש מלה זו כאן. כדי לומר, דהיינו משה עלה אל ההר אחר שה' קרא לו אליו, כדי לומר לו "כה תאמר לבית יעקב" וגו'. ואל נכון דוחה רמב"ן פירוש זה, כי אם כך, צריך היה לומר כאן. לאמר לו. לפי פשוטו של מקרא צריך לקשור את הנאום "כה תאמר" וגו' אל "ויקרא", ופירוש "ויקרא... לאמר" הוא כמו "וידבר... לאמר", כלומר ה' קרא אל משה באומרו לו "כה תאמר" וגו'. ועתה, מכיוון שאין פירושו של "ויקרא" עוד קריאה אל משה לבוא לעלות, הרי שמשה עלה אל ההר בלא להיקרא, והפרשה מכניסה אותנו אפוא מיד אל תוך־תוכם של הדברים, וצריך להניח כאן, שמיד עם בוא ישראל אל הר סיני שכן כבוד ה' על ההר, דבר שלדעת רמב"ן מסופר רק מאוחר הרבה יותר (כד, טז). אך לנו נראה, שהוא כבר מסופר להלן בפרקנו במלים "מפני אשר ירד עליו ה' באש" (פסוק יח). גם הצורה "ירד" שם היא לשון עבר רחוק. נמצינו למדים שמשה עלה אל ההר כדי להתקרב אל ה' ולשמוע את רצונו. אבל הוא לא עלה אל ראש ההר, מקום בו הופיע כבוד ה', אבל הגיע עד לגובה מסוים, כי רק מאוחר יותר הורשה לעלות "אל־הערפל אשר־שם האלהים", ובהיותו שם קרא אליו ה' מראש ההר. "כה תאמר" וגו'15כ, יז־יח (המ')..ד׳תאמר... ותגיד. מכיוון שגם זה נאום פיוטי, בא כפל־הלשון "תאמד... ותגיד".ה׳לבית יעקב. ביטוי זה במשמע עם ישראל אינו רגיל בלשון פרוזה, ולעומת זאת בא במשמע זה לעתים קרובות "בית ישראל 16טז, לא; מ, לח; ויקרא י, ו; במדבר כ, ו ועוד (המ')..