פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ט:ב׳
א׳ויסעו מרפידים. בעצם היה צריך פרקנו להתחיל בפסוק זה, כמו תיאורים דומים, והשוה למעלה טז, ב. ברם, בדין כבר העיר רמב"ן. "... אבל בעבור היות ביאתם במדבר סיני שמחה להם ויום טוב, מעת צאתם ממצרים נכספים אליו, כי ידעו ששם יקבלו את התורה... בעבור זה התחיל הפרשה, כי בחודש השלישי, ביום הזה שהתחיל החודש, באו לשם". והסגנון הקצבי החגיגי של הפרשה הולם את מצב־הרוח הנעלה והשמח של בני ישראל; השוה למעלה פרק יד, ובמיוחד בסופו. על כן לא נאמר כאן, כפי שרגיל להיאמר בכגון דא, ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני, אבל בא משפט בעל ארבעה אברים. "ויסעו... ויבאו... ויחנו... ויחן ישראל".ב׳ויחנו במדבר... נגד ההר. משפט זה יכול היה להיאמר בדרך פשוטה. ויחנו במדבר נגד ההר, והוא מתחלק כאן לשני משפטים רק כדי לאפשר לעבור מלשון רבים ללשון יחיד - תחילה "ויחנו" ואחר - "ויחן". "ויחנו" כמו שני הפעלים הקודמים "ויסעו... ויבאו", מוסב על בני ישראל המוזכרים בפסוק א, בעוד שנושאו של הפועל "ויחן" מחייב נושא חדש - "ישראל", נושא שבו מתואר עם ישראל כיחידה אחת12השוה את המשפטים "וירא ישדאל" (יד, ל־לא - המ'), "בני בכורי ישראל" (ד, כב - המ'), שאף הם הנם משפטים פיוטיים.. ובדין מעירים כאן כמה מן המפרשים13רש"י על פי המכילתא ובעל "אור החיים"; אך ראה גם רמב"ן (המ')., שלשון־יחיד זה בא לסמן את אחדותם של ישראל בציפייתם לקבלת מצוות ה'.ג׳במדבר... בהר. הא־הידיעה שבשתי מלים אלה מניחה את המדבר כידועים זה מכבר. ואמנם כן, ידועים הם מן ההתגלות הראשונה שלה זכה משה14ג, א (המ')., ושם נקראים גם המדבר וגם ההר - "חורב".