פירושי רד"צ הופמן על שמות כ׳:י״ז

א׳אל תיראו, משה רבנו מרגיע את העם - אל להם לירוא את האש הגדולה.ב׳כי לבעבור נסות אתכם. רבים הפירושים למלים אלה. (א) רש"י גוזר את המלה 'נסות' מן 'נס', לשון הרמה וגדולה, כלומר מוט גבוה וביאורו - 'לגדל אתכם בעולם שיצא לכם שם באומות, שהוא בכבודו נגלה להם. (ב) ראב"ע אומר בקצרה, 'וטעם נסות אתכם כמו 'ולמען נסותך להיטיבך באחריתך'¹⁶⁰שם ח, טז (המ')., כלומר ה' הבהיל אתכם עתה כדי לנסות־לבחון אתכם כפי שהוא שולח לעתים סבל על אדם כדי לבדוק, אם יתלונן ויתמרד, וכשהוא עומד בניסיון הוא מיטיב עמו. (ג) רשב"ם מבאר 'להוכיח אתכם'. לדעתו יש אפוא לפועל 'נס"ה' גם משמעות של 'יסר', שכן בדרך כלל מנסה ה' את האדם על ידי ייסורין. ואפשר שגם ראב"ע מבקש לפרש כך, ואולי גם את הפסוק 'למען ענותך ולמען נסותך' ¹⁶¹מורה נבוכים חלק ג, כד (המ'). הוא מפרש כך. (ד) רמב"ם כותב. 'כי לבעבור נסות אתכם'... הנה במעמד הר סיני אמר להם 'אל תיראו' שזה המראה הגדול אשר ראיתם לא היה רק שיגיע לכם האמת בראות העין, בעבור שכשניסה ה' אלהיכם אתכם בנביא שקר אומר סתירת מה ששמעתם אותו להודיע שיעור אמונתכם, שתעמדו על אמונתכם ולא תמעד אשוריכם, ואילו הייתי בא אליכם שליח ואומר אליכם מה שנאמר לי ולא תשמעוהו, היה אפשר שתחשבו לאמת מה שבפי זולתי כשיבוא לכם בסתירת מה שאגיד אותו לכם, לולא ששמעתם אותו בזה המראה ¹⁶²שמואל א' יז, לט (המ').; (ה) רמב"ן מפרש בשתי דרכים. או - 'כי לבעבור הרגילכם באמונתו בא האלהים, שכיוון שהראה לכם גילוי שכינה נכנסה אמונתו בלבבכם ולא תיפרד נפשכם ממנה לעולם... או יאמר שתהיה על פניכם יראת האש הגדולה הזאת, ולא תחטאו מיראתכם ממנה, ויהיה הלשון מן 'ויואל ללכת כי לא ניסה'¹⁶³שם, שם (המ').... כענין רגילות; או (ו) 'ועל דעתי הוא נסיון ממש. יאמר, הנה רצה האלהים לנסותכם התשמרו מצותיו כי הוציא מלבכם כל ספק, ומעתה יראה הישכם אוהבים אותו ואם תחפצו בו ובמצותיו. וכן כל לשון נסיון בחינה, 'ללכת באלח כי לא נסיתי'¹⁶⁴במהד' העברית עמ' קצג (המ')., לא בחנתי נפשי מעולם ללכת בהם. ויתכן שיהיה הנסיון הזה בטובה, כי האדון פעם ינסה עבדו בעבודה קשה לדעת אם יסבלנה לאהבתו, ופעם ייטיב עמו לדעת אם יגמול אותו בטובה אשר עשה עמו". (ז) שד"ל כותב. "נראה לי לשון ניסיון כמשמעו, כי רצה ה' לעשות כל ישראל ממלכת כהנים וגוי קדוש, והיה המנהג במצרים כשהיו מכניסים אדם בסודותם לעשותו קדוש לאלוהיהם היו מנסים אותו בכמה נסיונות ואיומים, ואם היה מפחד ובלתי עומד בכל הנסיונות, לא היו מקבלים אותו. והנה ישראל פחדו מאד אך לא חזרו לאהליהם, אבל עמדו שם לשמוע דבר ה', ובזה הראו עצמם ראויים להיות ממלכת כהנים".ג׳והנה בכל אחד מביאורים אלה מצאתי קושי, אם פחות או יותר, ובעיקר זה שלפי כולם המשך הכתוב 'ובעבור תהיה יראתו על פניכם' קשור אך מעט עם 'לבעבור נסות'. על כן נראה לי הכרח לבאר כדלהלן. כבר הראינו בדברינו לס' דברים יג, ד¹⁶⁵תהלים כט, ד (המ'). במידה מספקת כיצד משתמש הכתוב לעתים קרובות בביטוי 'ה' מנסה את האדם'. הן יודע ה' מראש מה שצריך להתברר על ידי הנסיון, ואף על פי כן הוא אומר שה' מנסה כדי לדעת, וכן בפסוקנו. ה' ידע כמה מהתגלות תפארתו יכולים ישראל לשאת, ובאיזו צורה עליו ית' להראות לעם את כוחו ואת גדולתו כדי להביאם ליראה אותו ולפחוד ממנו. והנה, אף על פי שידע מראש, ביקש להוכיח זאת על ידי ניסיון. כלומר ה' ביקש לנסות את כל בני ישראל עד היכן מגעת שלמותם, באיזו מידה יכול כל אחד מהם לחוש את הופעת תפארתו ית' בלא להיבהל, ואיזו התגלות אינו יכול לסבול. ותכליתו של ניסיון זה איננה להראות את התוצאות לו ית', שהרי הוא ידע אותן גם קודם, אבל תכליתו היא להמחיש להם לבני ישראל את חולשתם שלהם, למען יכירו גדולתו ולמען תהיה יראתו על פניהם לבלתי תחטאו." ויפה הולמים דברי המכילתא "וכמה קולות היו וכמה לפידים היו? אלא שהיו משמיעים את האדם לפי כוחו שנאמר¹⁶⁶דברים ה, כז (המ'). 'קול ה' בכוח"'. ועוד שם. 'ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה' מלמד שלא היה בהם כוח לקבל יותר מעשרת הדברות.' הווה אומר, שכל אחד שומע לפי כוחו, כל אחד לומד להכיר את גבולות כוחו, ועל ידי כך קיבל כל אחד מושג באשר לעוצמתו הכל־יכול שלו ית'. כל אחד נוסה בדרך זו, עד היכן מגיע כוחו.