פירושי רד"צ הופמן על שמות כ׳:ד׳
א׳לא תעשה לך פסל וגו' אינו אלא ביאור המלים 'אלהים אחרים'. לפי התורה זהים הם האלילים הללו עם תמונותיהם בכך, שבעצם הם עצמם לא כלום הם (אליל מלשון 'אל') אין בהם ממשות. רק התמונות שבהן מסמלים אותם קיימות במציאות, ועל כן מזוהות עם אלילים. ראיה חותכת לכך, ש'לא תעשה לך' וגו' אינו ביאורו של 'לא יהיה לך' אפשר להביא מדברים ד, טז. כי הנה בפסוקים טז־יח שם מנויים כל הפסלים שבאים לפרט את דברי עשרת הדברות - 'פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת' (פסוק ד). כך מתפרשת שם תחילה, בפסוק טז, המלה 'פסל' ב'תבנית זכר או נקבה', כלומר תמונתו של אדם, זכר או נקבה. אחר כך מתפרשות המלים 'אשר במים מתחת לארץ' (כ, ד) ב'תבנית כל בהמה אשר בארץ' ו'תבנית כל רמש באדמה' (דברים ד, טז־יז) ולאחר מכן בא 'תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ' (שם יח) לבאר את המלים 'אשר במים מתחת לארץ' (כ, ד), ואפשר שהמלים 'אשר בשמים ממעל' מתפרשות במלים 'תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים' (דברים ד, יז). ומכיוון שבזה מנויות כל התמונות פונה הכתוב אל האלילים הניכרים עצמם 'ופן תשא עיניך השמימה... את השמש... והשתחוית להם ועבדתם' (שם יט), מלים המזכירות את מלות הדיבר השני 'לא תשתחוה להם ולא תעבדם'. ועוד יותר מוכח, ש'פסל' משמעו כאן עבודת אלילים, מן הכתובים הבאים שבס' דברים (שם כג־כד) שבהם נאמר 'השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל... כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא א־ל קנא', ולאחר מכן בפסוק כה שם. 'והשחתם ועשיתם לכם פסל תמונת כל'. אמנם נכון שהתורה אוסרת גם לסגוד לאלוקי אמת על ידי תמונה כלשהי, וכפי שמוכיח ענין עגל הזהב. סגידה כזאת נהשבת גם היא לע"ז, כי התמונה אינה אלהים כי אם אליל.ב׳פסל היא תמונה חטובה או גלופה, ומשמעו כאן - תמונת אדם, וכפי שמראה הביאור שבפסוקי ס' דברים הנ"ל.ג׳וכל תמונה פירושו כל דמות, כל צלם של הישויות 'אשר בשמים ממעל'. ואף כי התיבה 'תמונה שבכאן אינה באה בסמיכות, יש לחברה עם 'אשר' שאחריה, וכפי שמוכח מן הכתובים בס' דברים כנ"ל. בדיברות שם בא 'כל תמונה בלא וי"ו, והרי זה אפוא תמורה ל'פסל' שמשמעו - כל התמונות כולן במובן הרחב. אפשר לבאר את הוי"ו שבכאן כוי"ו מבארת ושיעור הכתוב יהיה. פסל, דהיינו כל תמונה שהיא, כמו בספר דברים. 'תבנית זכר' שבס' דברים (ד, טז) יהיה אפוא כלול ב'אשר בארץ מתחת'. וזה שהכתוב מכנה את כל אלה בשם 'אלהים' אינו בא לומר אלא שמעריציהם מחשיבים אותם לכאלה51"אלא שאחרים קוראין אותם אלוהות", מכילתא ע"א (המ')., וכמובן אינו בא לומר שאכן הם כאלה. ודברי רמב"ן: 'והנכון גם לפי הפשט שהוא מלשון 'והיה ה' לי לאלהים' (בראשית כח, כא) 'להיות לכם לאלהים' (ויקרא יא, מה) יאמר שלא יהיה לנו בלתי השם אלהים אחרים מכל מלאכי מעלה ומכל צבא השמים הנקראים 'אלהים'.' כלומר, שיש כאן איסור לסגוד למלאכי שמים, אינם נראים לנו כפשוטו של מקרא (כשם שלא נראה לנו ביאורו של 'על פני' - בנוכחותי, מולי)52לפי שעה לא מצאתי במכילתא דרבי ישמעאל (המ')..