פירושי רד"צ הופמן על שמות כ״א:י״ד
א׳וכי יזיד. מכאן ברור שדברי הכתוב "מכה איש ומת" דנים במזיד.ב׳איש - "להוציא את הקטן"102מכילתא ע"א..ג׳רעהו עיין במכילתא.ד׳בערמה - "להוציא מרפא שהמית, והמכה ברשות בית דין, והרודה בבנו ובתלמידו, ואף על פי שהיו מזידין, אינן מערימין" (מכילתא).ה׳מעם מזבחי, אפילו כשהוא נאחז בקרנות המזבח כפי שעשו אדוניה (מלכים א, א, נ) ויואב (שם ה, כח), גם אז יש לקחתו. וחכמינו ז"ל אומרים, שאפילו ההורג עוסק בעבודה במזבח, יש לקחתו משם להביאו למשפט, והשוה סנהדרין לה, ב ובא הכתוב ללמדנו, שכל מקלט, אפילו המקודש ביותר, אינו יכול להציל את הרוצח במזיד מהבאה למשפט. אם חז"ל קיבלו את פשוטו של מקרא זה - "מעם מזבחי" - או לאו, אפשר לראות ממחלוקתם של רב ואביי (מכות יב, א) "אמר ר' יהודה אמר רב, שתי טעויות טעה יואב אותה שעה, דכתיב103מלכים ב' ב, כח (המ'). "וינס יואב אל אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח", טעה שאינו קולט אלא גגו והוא תפש בקרנותיו, טעה שאינו קולט אלא מזבח עולמים, והוא תפש מזבח שילה. אביי אמר, בהאנמי מטעי טעה, שאינו קולט אלא כהן ועבודה בידו, והוא זר היה. נמצינו למדים, שרב סובר שהמזבח מקום־מקלט לכל הוא, ולפיכך "מעם מזבחי" אינו מדבר בכהן דווקא, ואילו אביי סובר שהמזבח הוא מקום מקלט לכהן דווקא. ואולם גם לפי אביי אפשר לפרש "מעם מזבחי" בצורה פשוטה - מכיוון שבמדבר היה מחנה הלווייה מקום קולט, קל וחומר שמחנה שכינה - ובוודאי המזבח - קלטו שם, ואין הכתוב בא אלא ללמדנו, שהמזיד לא רק במחנה לוויה כי אם אפילו במזבח אינו נקלט; והשוה תרגום יוב"ע104כאן מצביע המחבר על דברי המכילתא ע"א 'ואין פיקוח נפש דוחה את השבת' שהם קשים בעיניו ביותר, והוא מפנה לירושלמי מס' מכות בלא ציון כלשהו, ולא מצאתי (המ')..