פירושי רד"צ הופמן על שמות כ״ב:י״ט
א׳יחרם. לפי רמב"ן יהיה חרם כע"ז עצמה, כי מפני אשר זבח לחרם, יהיה חייב שיחרם, כענין 'והיית חרם כמוהו, שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא'8דברים ז, כו (המ').. ונראה כי חרם מוסב גם על הזבח עצמו - גם הזבח וגם הזובח יהיו לחרם. וחר"ם פירושו - להפריש, וכאן פירושו להפריש לה'. האדם נועד לעבודת בוראו, ועליו להקדיש עצמו לעבודה זו מרצונו החופשי. אך זה שמקדיש עצמו לאלהים אחרים - 'יחרם', יקדש את ה' שלא ברצונו, על ידי אבדנו, יהיה בעל כרחו לחרם, יוקדש לקידום העניין אלוקי (וראה על כך בהרחבה אי"ה במקום אחר)9מאוחר יותר הוסיף המחבר בכתב־יד Lev. II 407ff, והכוונה לביאורו לויקרא כז, כח־בט (המ').. יש להוסיף כי הביטוי 'זובח' כולל גם ניסוך, קיטור והשתחוויה (ראה מכילתא וסנהדרין ס ע"ב). ארבע דרכי פולחן אלה נענשות ככל עבודה זרה בעונש מיתה, אם "דרכה בכך" או לא, והוא משום שארבע אלה נעשות גם במקדש, וכפי שרמוז במלים "בלתי לה' לבדו". אך דרכי פולחן אחרים אינו חייב בהן אלא אם כן "דרכה בכך", כגון הפוער עצמו לבעל פעור או הזורק אבן למרקוליס10סנהדרין ס ע"ב סד ע"א (המ')..