פירושי רד"צ הופמן על שמות כ״ב:כ״ד
א׳אם. "ר' ישמעאל אומר. כל "אם" ואם שבתורה רשות, חוץ מזו ועוד שניים" (מכילתא), כלומר אין כאן משום התניה, שהרי חובה היא להלוות, והתיבה "אם" פירושה אפוא כמו למעלה (כ, כא).ב׳תלוה את עמי את העני. מן התיבה "את" המכופלת לומדים במכילתא "עמי קודם... עני קודם".ג׳לא תהיה לו כנשה, אל תהיה לו כנוגש, כפי שמלווים רגילים להיות, והאיסור חל במיוחד כאשר הלווה הוא עני שאין לובמה לשלם חובו. מן כף־הדמיון לומדים חכמינו "שלא תראה לו בכל זמן" (מכילתא, וראה גם בבא מציעא עה ע"ב).ד׳לא תשימון עליו נשך. בעוד שעד כאן השתמש הכתוב בלשון יחיד, בא כאן לשון רבים, והוא מוסב על כל הנוגעים בדבר, לרבות העדים. השוה מכילתא ובבא מציעא סב.