פירושי רד"צ הופמן על שמות כ״ג:י״ג
א׳ובכל אשר אמרתי אליכם וגו'. הרבה טרחו באשר לקשר שבין פסוק זה הן לזה שלפניו והן לזה שלאחריו, ומה גם שהוא מפסיק בין שבת לרגל אשר לכאורה שייכים יחד. שד"ל רואה עצמו נאלץ לומר שמתחילה כאן פרשה חדשה65אחר שהשלים המצוות שבין אדם לחברו, חזר למצוות שבין אדם למקום וסיים במה שפתח למעלה... ועתה חזר להזהיר על עניין האלילים ולצוות על כבודו ית' וכו' (המ')., אך תמוה כיצד זה שפרשה־חזרה זו תבוא דווקא כאן בין עניין שבת לעניין רגלים. על כן אנו סבורים שלא נטעה, אם נקשור את "ובכל אשר אמרתי" וגו' אל הפסוק הקודם, כך שפסוקנו יהיה נמשך אחר התיבה "למען" אשר שם. הן שכיח למדי הוא, שפסוקים אחדים נמשכים אחר "למען" אחד; השוה למשל במדבר טו, מ. ואין כל המשפטים הנמשכים אחר התיבה "למען" חייבים להתחיל בפועל - כמו בדוגמה זו ובפסוק הקודם - וכפי שנראה היטב מתהלים ט, טו, ואף אפשר שתחזר וי"ו־החיבור, כפי שיוצא מעצם פסוק זה. על כן יש לפרש גם כאן. הוה נח ביום השביעי למען ינוחו בהמתך ועבדך וגרך ולמען שכולם, כלומר אתה, בהמתך, עבדך והגר תנוחו בכל אשר אמרתי אליכם ותשמרו בו - הכוונה לעשרת הדברות, שלרוב לא הופנו רק אל ישראל כי אם אל האנושות כולה. באמצעות מנוחת השבת נזכרים בה' בורא שמים וארץ ומוזהרים לעשות מצוותיו ית'. זה שמצוה אחת תזכיר את כל יתר המצוות ותשמש אות זכרון להן, מצינו גם בציצית (במדבר טו, מ) וגם בתפילין (שמות יג, ט), קל וחומר שאפשר לומר כן לגבי שבת, שהיא יסודה של כל התורה כולה וכפי שלימדונו חז"ל "מומר לחלל שבתות כמומר לכל התורה כולה"66(המ')..ב׳ושם וגו', והוא כדי שכולכם - אתה עבדך וגרך - לא תעבדו אלהים אחרים. להזכיר שם אלהים אחרים פירושו - להזכיר את שמם כדי לפארם, כלומר לעבוד אותם, כשם ש"המקום אשר אזכיר את שמי"67כ, כא (המ'). הוא המקום אשר בו עובדים את ה'.ג׳לא ישמע וגו'. בלשון יחיד, שוב מופנה אל ישראל ונמשך אף הוא אחר "למען" - הוה נח כדי שינוחו עבדך והגר ותשמרו את מצוותי ובמיוחד כדי שלא תפנה אל האלילים ועל ידי זה יישמע שמם. אם תניח לעבדך לעשות מלאכה בשבת ועל ידי כך תימנע ממנו הכרת ה', כי אז הרי אתה הוא זה שגורם לעבודתו את האלילים והרי זה כאילו אתה מצווה עליו "לך עבוד אלהים אחרים" (השוה שמואל א כו, ט). לפיכך למדו חכמינו ז"ל מביטויי פסוקנו. שלא יאמר אדם לחברו שמור לי לצד עכו"ם פלוני... שלא ידור בשמו ולא יקיים בשמו ולא לגרום לאחרים שידרו בשמו ויקיימו בשמו (סנהדרין סג ע"ב). ובאשר לאיזכור שם אליל, עיין שו"ע יורה דעה (סי' קמז).