פירושי רד"צ הופמן על שמות ג׳:י״ד
א׳תחילה מגלה ה' את משמעות שם קדשו, אומר אמת מסוימת שבאמצעותה צריך להתבאר לו למשה השם שיוזכר לאחר מכן.ב׳אהיה אשר אהיה. אני זה אשר אני106Ich bin der ich bin - כך בכתב היד (המ')., אותו ה' תמיד, ללא כל שינוי - "אני ה' לא שניתי"107מלאכי ג, ו (המ')., אני ההוויה המוחלטת שאינה תלויה בשום דבר, בורא כל הוויה, אני החי לעד, הנצחי. אבל יחד עם זאת אני גם בכל מקום, עם כל אדם, משגיח על כל מעשיהם, מושיע ומציל. כי כה אמר ה' (דברים לב, לט), "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא". והנה נצטווה משה לומר לבני ישראל את השם שבו ה' מכנה את עצמו, השם שבגוף ראשון, ולאחר מכן יאמר להם את השם שבו יקראוהו הם, שם ההוי"ה שבו הפועל הי"ה בא בגוף שלישי, בשורשו העתיק בו"ו במקום יו"ד (אולי משום שכבר בתחילתו ישנה יו"ד). כאשר ישמעו בני ישראל שה' הווה ושהוא אומר אהיה - אני הוא, מיד יגיעו לכלל האמונה שה' זה יעמוד לימינם ויצילם מצרתם.