פירושי רד"צ הופמן על שמות ג׳:ט״ו
א׳זה שמי וגו'. כל זה יש לראות כמשפט אחד. זה שמי, והוא גם צריך להיות זכרי, כלומר, בו יזכרוני. לדעת חכמינו ז"ל במס' פסחים108דף ג, א (המ'). גילה ה' למשה באותו המעמד, כיצד יהגו את שמו ית' בדרך כלל - "אמר הקב"ה, לא כשאני נכתב, אני נקרא. נכתב אני ביו"ד ה"א ונקרא באל"ף דל"ת". וסביר ביותר שאף פעם לא נהגו לפרש בשמו ית' בחיי יום יום, וכפי שכבר העיר רשב"ם. "לא נאה שיקראו אותי בשמי בכל דבריהם... אלא 'ה' אלהי אבותיכם' וגו' שהוא לשון אדנות ומלכות, כשם שאומרים למלכים יחי המלך, המלך ציווני דבר". יש אפוא להניח שבשפת־הדיבור הרגילה השתמשו במקום שם הוי"ה בשם אדנות, או בשם אלהים. אין בידנו מסורת, כיצד הגו את שם ה' בבית־המקדש, ברם, מצינו109. Exod.In quac 15 Theodoret ידיעה על אופן הגיית השם אצל השומרונים, אשר לא ראו בהגיית שם הוי"ה משום איסור (וכפי שגם מסתבר מן התלמוד הירושלמי110סנהדרין פרק י סוף הלכה א (המ').) והחדשים מנקדים בהתאם לכך. פתח, שווא, סגול, וגם הוגים אותו כך. באשר להבדל בין ה' ואלהים, השוה ביאורנו לבראשית, תחילת פרק ב111עמ' נה במהדורה העברית (המ'). באשר לפירושים השונים לפסוקנו, ראה Dillmann, אלא שאין הוא מכיר במידה מספקת את הפרשנות היהודית. מטעמים ידועים אני מנוע מכתיבת מאמר מפורט על פסוקים אלה, ובמיוחד - על השמות הקדושים. (ולא מצאתי מי יאמר לי, מה הם טעמים אלה. וראה דבריו בביאורו לויקרא עמ' ע ואילך במהדורה העברית). עם זאת יוער, שבספרו של המחבר זצ"ל על התפילה, האמור לצאת לאור ע"פ כתב־יד שתורגם לעברית על ידי הרב משה י' רוזנגרטן, מאריך המחבר בפירוש על "ברוך שאמר" בפירושו של שם הוי"ה (המ')..