פירושי רד"צ הופמן על שמות ג׳:י״ח
א׳ושמעו לקלך. אף־על־פי שיוצא מן האמור להלן ד, ל, כי רק אחר עשיית האותות האמין העם במשה, אומר ה' למשה כבר כאן "ושמעו לקלך", שכן הוא ית' עומד למסור בידי משה את האותות שעל־פיהם יאמינו לו. אבל ה' ממתין עד שמשה יבקש אותות אלה. ואף ייתכן שהיו שומעים לקול משה גם בלי אותות, ואמנם לא היו ניתנים לו אלמלא ביקשם.ב׳ובאת אתה וזקני ישראל. ואלו להלן ה, א נאמר "ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל־פרעה"114מבקרי־המקרא מבחינים בדבר פעילותם של הזקנים בין "מסורת־היסוד" ובין מקור אחר (אצל B = Dillmann). לפי "מסורת־היסוד" באים רק משה ואהרן אל פרעה, בלי הזקנים. ומכיוון שגם לפי מה שנקרא אצלו מקור B (ה, א), הלכו רק משה ואהרן, רואה עצמו Dillmann נאלץ לראות שם משום תיקון "העורך", שהתחשב ב"מסורת היסוד". ברם, כנגד זה יש להשיב: (א) מדוע לא "תיקן" העורך גם כאן? (ב) גם ה, ד מראה, שפרעה נשא ונתן רק עם משה ואהרן., וראה רש"י שם115והוא על־פי תנחומא שמות, פרשה סז; שמות רבה פרשה ה, יז (המ').. אך נראה שאפשר ליישב קושי זה גם בפשטות. תחילה ציווה ה' שמשה ילך אל פרעה יחד עם הזקנים, וכמובן רק עם אחדים מהם, שישמשו מעין משלחת של זקני־העם, כי בוודאי לא יהיה זה במקום שכל הזקנים כולם ילכו אל המלך; השוה "וסמכו זקני העדה את־ידיהם"116ויקרא ד, טו (המ').. אלו היתה הולכת משלחת כזו, היה משה מופיע כראשה וכדברה. אך לפי שמשה טען "לא איש דברים אנכי"117פסוק י (המ')., וה' נתן לו את אהרן כדובר, לא היה עוד מקום למשלחת של זקנים, שהרי בתוך שכזאת לא היה משה מופיע אלא כאחד מהם, מבלי שיוכר, שאמנם הוא זה העומד בראשה. על כן היו צריכים משה ואהרן ללכת לבדם, כשמשה מופיע כראש המשלחת, ואהרן. כנביאו־דוברו, וכאלו בא אהרן כתחליף לזקנים. ואמנם מאז נקבע אהרן להיות דוברו של משה, לא מדובר עוד במשלחת זקנים שתלך אל פרעה.ג׳ה'... נקרה וגו'. אל פרעה היו צריכים לדבר בלשון עובדי־אלילים, ולפי שהללו לא הכירו אלא אלוהות לאומית, צריך היה לומר "אלהי העברים", וגם "נקרה עלינו" מלמעלה, כדרך שהופיע מאוחר יותר לנביאים של עובדי־אלילים (במדבר כג, ג, ד, טז).ד׳נקרה עלינו. אונקלוס118לפי גירסה אחת. אולם לפי גירסה אחרת מתרגם אונקלוס "ואתגלי", וכן הוא בס' "פתשגן" המכונה יא"ר. והנה תמוה הוא שאונקלוס מתרגם להלן ה, ג "נקרא עלינו" - "אתגלי עלנא", וייתכן שלא היה נוח לו לתרגם שם "אתקרי", מפני שאין שם ה' מוזכר שם, ואכן מתרגם־משלים שם יונתן בן עוזיאל "איתקרי שמיה". וייתכן שמכאן ראיה, שאמנם גירסת יא"ר היא עיקר, ויש לגרוס "אתגלי" גם כאן (המ'). ויונתן בן עוזיאל מתרגמים "אתקרי עלנא", כלומר, נקרא עלינו, ואלו השבעים מתרגמים, "קרא אותנו אליו"; ואולי זה משום שהביטוי "קרה" אינו מקובל לגבי נביאי ישראל. או אולי משום שלהלן (ה, ג) אכן נאמר "נקרא עלינו".ה׳ועתה נלכה. לא נאמר כאן שה' ציווה להקריב קרבנות, ודומה אפוא, שעצם הפגישה עם האלהים גוררת אחריה חובת הקרבת קרבנות.ו׳דרך שלשת ימים. כי הר חורב רחוק ממצרים הרבה יותר ממסע שלושת ימים, ואין כאן אפוא הכוונה להקריב קרבנות דווקא שם.ז׳במדבר. השוה להלן ח, כב־כד.