פירושי רד"צ הופמן על שמות ג׳:ב׳
א׳מלאך ה'. במקום המלאך מופיע מפסוק ד ואילך ה' עצמו, וכבר מצינו כך במקרים אחרים, וזאת בשני אופנים. האחד - דבריו של המלאך עוברים־הופכים לדבר ה' (בראשית טז, ז־יג; כא, יז־כ, ועוד) והאחר - שהאלהים נקרא לאחר מכן מלאך ה' (שם מח, טו־טז), וכבר ביאר רמב"ן לפסוקנו. "ועל דרך האמת... המלאך הזה הוא המלאך הגואל, שנאמר91להלן כג, כא (המ'). 'כי שמי בקרבו'... ונאמר92ישעיה סג, ט (המ'). 'ומלאך פניו הושיעם"'. מלאך זה מופיע באירועים חשובים במיוחד, כאשר הענין סובב על עם ה' כולו או על אישים חשובים בו. כאשר יש באירועים כאלה צורך בהופעה נראית־לעין של ההשגחה האלוהית, או אז נחשבת הופעתו של מלאך ה' כהופעתו ית' עצמו, שכן שמו ית' או מלוא שפע הכוח האלוהי במלאך זה או בהופעח זו. רק באירועים חשובים פחות די בה בהופעתה של ישות בודדת מן העולם הבלתי־נראה של הכוחות האלוהיים כדי להביא אל האדם את השליחות האלוהית, והיא המלאך האלוהי שתמיד מוטלת עליו רק שליחות אחת93השוה בראשית רבה פרשה נ, ב; ועיין בבא מציעא פו ע"ב (המ')., והוא תמיד יביא לידי ביטוי רק צד אחד של הכוח האלוהי הבלתי־מוגבל.ב׳בלבת־אש. לפי רש"י94אך ראה באר יצחק לרש"י (המ'), ועיין חקר ועיון א, עמ' קה (הערת מו"ר ר"ק כהנא זצ"ל). וראב"ע - "לבו של אש"; השוה יחזקאל טז, ל. אך לנו נראה יותר ש"לבת" היא צורה מקוצרת של לשון להבה, במקום 'להבת'95והוא הפירוש הראשון - בשם יש מפרשים שבראב"ע (המ').. כמה פעמים מצינו שה' מופיע בלהבת אש, סמלה של תפארתו ית'; השוה בראשית טו, יז; ישעיה ד, ה. מראה האש שבכאן הוא דוגמה לאש־דת האלוהית שעתידה להיגלות במקום הזה.ג׳מתוך הסנה. אין זה ברור, מדוע באה התגלות ה' דווקא מתוך הסנה. לפי חכמינו ז"ל96שמות רבה פרשה ב, ז (המ'). הרי זה כדי לומר לו למשה, "אי אתה מרגיש שאני שרוי בצער כשם שישראל שרויין בצער? הוי יודע, ממקום שאני מדבר עמך, מתוך הקוצים, כביכול, אני שותף בצערן". אך גם ייתכן, שיש בסנה משום סמל לקדושתו ית' שלא ניתן לבן־תמותה להתקרב אליה. הסנה עצמו על קוציו מסמל את הצו "אל־תקרב הלום"97פסוק ה (המ')..ד׳בער. כאן, במובן דולק, ואלו בפסוק הבא - במובן נשרף; השוה ראב"ע ורמב"ן.ה׳אכל. בינוני־פעול במקום מאוכל. האש האלוהית מחייה ומחממת, ואין היא שורפת.