פירושי רד"צ הופמן על שמות ד׳:ב׳
א׳ויאמר אליו ה'. ה' משיב לו למשה שירכוש את אימון העם באמצעות אותות נסיים, ומצוה עליו לעשות אותות אלה מיד. והנה תמוה הדבר שבאשר לאותות אלה, שצריך לעשותם לפני העם, ה' מצוה לעשותם (לפחות שניים מהם) תחילה בלא צופים, בעוד שאת מעשי־הנסים שצריך לעשות לפני פרעה, מצטווה משה לבצע בלא לראותם תחילה. ואולי יש לפרש זאת כך - תכליתם של האותות שצריך לעשות לפני בני ישראל, היא כפולה. האחת, לחזק בהם את האימון־האמונה במשה, והאחרת, שה' בלבד הוא אשר יכול לעשות נסים, דהיינו מעשים שיש בהם ביטול חוקי הטבע שחקק, כלומר, שיגאל את ישראל באמצעות מעשים על־טבעיים, בדרך נס. מדבר אחרון זה צריך היה ראשית לכל להיות משוכנע משה, אף כי לא פקפק כלל כאשר ה' אמר לו "והכיתי־את מצרים בכל נפלאותי"124. שכנוע איתן ובלתי־מעורער זה של משה היה הכרחי, שכן רק אם הוא משוכנע, יוכל לבצע נסים אלה כאלו במקומו ית'. מי שמפקפק בעצמו, ולו פקפוק קל שבקלים, אינו יכול לבצע את נסי ה'. והנה די היה בשני אותות כדי לצייד את משה בכוח־אמונה איתן שכזה. והאות השלישי, אשר גם מכיל את המכה הראשונה למצרים, אפשר היה לעשותו רק במצרים. חכמינו ז"ל מלמדים125שמות רבה פרשה ג, טז (המ')., "למה נס? לפי שחטא בדבריו. שאלו לא חטא, לא היה נס, שאין הנחש ממית אלא החטא ממית". ומעיר רמב"ן126לפסוק ג., "נאמנו דברי רבותינו, שהיה לו (האות) הראשון רמז שסיפר עליהם לשון הרע, והשני - להענישו בו, וזה טעם 'וינס משה מפניו' ".ב׳מזה. הוא הכתיב, ואלו הקרי הוא "מה זה". ובדומה לזה "מלכם" (ישעיה ג, טו) במקום "מה לכם" וכן גם "מתלאה"127מלאכי י, ג, והוא לפי פירושו של ראב"ע שם "חסר ה"א, כמו 'מזה בידך' - מה זאת התלאה" וכו' (המ')..ג׳מטה. הרי זה מקל־הרועים של משה.