פירושי רד"צ הופמן על שמות ז׳:ט׳
א׳כי ידבר. כאשר באו האחים בפעם הראשונה אל פרעה, היו צריכים לבוא בלוויית הזקנים והעם, ואכן גם תבעו בשם העם חופשה בת ימים אחדים מעבודת הפרך. תוצאתה של תביעה זו היתה - לחץ מוגבר. והנה עתה עליהם לתבוע את שחרור העם - בתור שליחי ה'. בתור שכאלה צפוי היה שפרעה ידרוש מהם להראות את כוחו של שולחם על ידי מופת, שהרי כבר אמר בפגישה הראשונה "לא ידעתי את ה"'16למעלה ה, ב (המ')., וסירב לכל ציווי ממנו.ב׳תנו לכם מופת. אצל פרעה היתה למופת תכלית שונה מאשר אצל ישראל. אצל הללו היה משה צריך להוכיח עצמו באמצעות המופת כשליח ה', שאם לא כן לא היו מאמינים לו ואומרים "לא נראה אליך ה"'17למעלה ד, א (המ').. אצל פרעה לעומת זאת היה המופת צריך להראות את כוח ה', מפני שלא הכיר אותו ית'. על כן נאמר אצל בני ישראל "אות"18למעלה ד, ח, ט, יז, ל (המ')., סימן, וזה יכול להיות גם תופעה טבעית לגמרי; השוה "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך" (ג, יב). ואילו "מופת" הוא בדרך כלל תופעה על־טבעית19למעלה ג, יב (המ')..ג׳ואמרת אל אהרן. מכיוון שמשה הוא נציגו של ה', ואהרן הוא נביאו, מן הראוי שמשה יאמר לאהרן לעשות את המופת.ד׳את מטך. מטהו של משה אשר אותו היה צריך למסור לאהרן, כדי שיעשה בו את המופת20אך השוה פירוש המחבר לדברים יג, ב־ו עמ' קצא במהדורה העיברית (המ')..ה׳והשלך. יש להשלים. אותו ארצה כמו למעלה ד, ג.ו׳יהי. ה' מצוה שכך יהיה, ואכן כך היה, כשם שגם במעשה בראשית ה' ברא ישויות חדשות באמירת התיבה "יהי"21ואולם מבקרי־המקרא טוענים, שב"מסורת היסוד" נעשו המופתים במטהו של אהרן ולא במטהו של משה, ושלא כב"מקורות" אחרים. ברם, אם יקשה השואל על ביאורנו, שלפיו היה צריך להיות כתוב "המטה" או אפילו "מטי", הרי הוא מתעלם מכך שאין משמע "מטך" אלא המטה אשר בידך; השוה פסוק יז. להלן ח, א נאמר במקום "מטך" "ידך במטך", ובשעת הביצוע (פסוק ב) כתוב פשוט "ידו". גם להלן ז, יט נאמר "קח מטך ונטה ידך" וגם להלן ח, יג נאמר "ידו במטהו" ומכאן שהמטה משויך על פי היד שבה הוא נמצא, והוא משויך אפוא לאהרן כאשר הוא נמצא בידו. ראיה חותכת לקביעה זו שהמטה משויך למי שמחזיקו בידו מצויה בבמדבר פרק כ. שם מסופר כך: "ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד" (פסוק ו), "וידבר ה' אל משה לאמר, קח את המטה" וגו' (ז־ח), "ויקח משה את המטה מלפני ה'" (ט) והרי זה מטה אהרן שהושם באוהל מועד למשמרת (שם יז, כה). ואף על פי כן נאמר כאן "ויך את הסלע במטהו פעמיים" (כ, יא), כלומר הוא נקרא מטהו של משה. פירושו של דבר שאין משמעו של "מטהו" אלא במטה אשר בידו..ז׳לתנין. יש לשאול, אם "תנין" זה זהה עם הנחש22בראשית ג, א,ג,ו,יד (המ').. מן האמור במעשה בראשית משמע שאין השניים זהים, שהרי "התנינים" המוזכר שם הוא חיית־מים, מעין מפלצת־ים23מבקרי המקרא עונים של שאלה זו בחיוב, והם מסיקים מכאן על שוני בין לשון "מסורת היסוד" ולשון יתר "המקורות". אך כבר מן האמור בבראשית א, כא שלדעת המבקרים שייך גם הוא ל"מסורת היסוד", מוכח שאין השניים זהים, שהרי "התנינם" המוזכר שם הוא חית־מים, מעין מפלצת ים.. אך גם אם נאמר ש"תנין" בא לציין גם את נחש־המים, שאפשר שכוונתו גם "נחש", יובן מדוע משתמש הכתוב כאן בלשון זה. כאשר משה היה צריך ליתן אות לבני ישראל, והפך לשם כך את מטהו לנחש היה די בזה, בנחש כלשהו, ואילו כאן אצל פרעה היה צריך להוכיח את גבורתו ית', ועל כן היה צריך למפלצת מרשימה, לתנין.