דרך המלך, חגים, חנוכה ו׳Derekh HaMelekh, Holidays, Chanukkah 6
א׳שבת חנוכה
1
ב׳[ויהי מקץ, במדרש קץ שם לחשך, גם עניני חנוכה]
2
ג׳(אבל) המשנה אומרת עבוד מאהבה עבוד מיראה. כי לפעמים כאשר ירא האיש מאד מא"ס וא"ת מקור קודש הקדשים אשר גם במלאכיו ישים תהלה ושמים לא זכו בעיניו, אז ירא מלעשות מצוה ג"כ. באמרו האם ראוי אני לעבוד ולגשת אליו ית', והאם אין אני מנאץ במצוותי, והגם שהמצוות שמתחייב בהם אינו מבטל, כמו תפילין וכדומה מפני שמתחייב בהם. אבל שיצבור מצוות ויוסף בהם. מזה בטל. וזה הכל אם יש בו רק יראה בלבד. אבל מי שיש בו אהבה ומגודל תשוקתו לד' א"א לו להתאפק מלעשות מה לפניו ית', יהיה איך שהוא מ"מ מוכרח אני מגודל האהבה לעשות מצוה.
3
ד׳בירושלמי איתא. על באהבתה תשגה תמיד, על לשון שוגה ושוגג בתורה לענין אחר. ולהנ"ל יכול להיות. באהבתה תשגה תמיד. מגודל אהבה לד' תהיה מוכרח לעשות שגגה, אף שיהיה בדעתך שאתה עושה שגגה במצותיך מ"מ מגודל אהבה תהיה מוכרח לעשות השגגות הללו תמיד. היינו המצוות כפי יכלתך. וזהו כל עמידתנו בעבודה, כי האם אפשר לו לאדם לעשות מצוה כפי שצריכים לעשותה כשד' צוה אותם, ואם ימתין על יכולת זו יעברו ימים ולא יקיים מאומה. וא"א לו להמתין ולהתאפק והוא מוכרח לעשות. נעשה ונשמע אמרו כאחד. לשמוע לד' ואח"כ לעשות כפי ששמענו מד' זה א"א לע"ע. רק לעשות. ואח"כ נשמע ונתקן את מעשינו יותר כפי ששמענו מד'. אבל שלא לעשות רק לחכות עד שכפי ששמענו נעשה. זה א"א לנו. באהבתה תשגה תמיד. לכן מי שיש בו יראה בלבד. וירא מלעשות מצוה כנ"ל וחושב. הלא איני ראוי ואיני מברך אלא מנאין, אז היראה שלו היא מבחי' מפחד בלילות. מפחד הגיהנם שדומה ללילה. אשר על ידו מתרחק עוד ח"ו מהקדושה. כי גם בעולם העליון כן הוא. מי שהיה לו יראד זו בלבד בעוה"ז. אז אף שם כששומע ששם יש ג"ע ומקום קדושה הוא ירא לגשת. איך אתקרב שמה הלא חוטא ופושע אני. האם ראוי אני לגשת ולהתקרב למקום קדוש כזה. ונשאר תמיד ח"ו בחושך וצלמות. אבל החסיד אומר. הן אמת שאיני ראוי. אבל הלא שם יש מקום קדושה ושם נמצא מלכי וקדושי ואיך אתאפק שלא אתקרב אליו. לכן אף שצריך הוא עוד להזדכך מזככים אותו ומקרבים אותו לקדושה. מפני שגם בעולם הזה עשה כן, ובאהבתו קיבץ חבילות מצוות כנ"ל.
4
ה׳ואף בענין יסורין של עוה"ז ח"ו כן הוא, מי שיש בו יראה גרידא כנ"ל, כאשר מתייסר נופל בעצמו הלא חוטא אני, והאם אפשר שתשובתי תפעל, האם ראוי אני לתשובה באמו ומי יודע מה יבוא עוד עליו ח"ו. כי במה נכפר לד' אם גם עבודתנו ותשובתנו מלאים פגמים הם. משא"כ מי שעבודתו גם באהבה ושמחה. מסתכל ואומר, ווער שמייסט מיך מיין טאטע. אז בטוח אני שיותר ממה שמלקה אותי ייטיב לי, ועוד זאת. למה מיסרני מפני שאוהב אותי, ואת זאת את האהבה, גם אני מבקש ודורש, כי גם אני עובד מאהבה. ואז ע"י כך הוא ממשיך את האהבה והחסד אף למקום חשוך. למקום הדין והיסורים. וזהו המתקת הדינים. וכמו שאומרים בימי מתתיהו וכו'. ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם. אף בעת צרתם עמדת ברחמיך, ועל שהכירו זאת לכן רבת את ריבם והושעת אותם.
5
ו׳והנה היסורים היותר קשים הישראלי מרגיש בהנמיכיות אשר נפשו חתולה בהן. כאשר מסתכל בעצם נפשו כי קדושה וטהורה היא. ואח"כ הוא רואה כמה נמיכיות רציחות ורוע המדות הרגשות ונטיות רעות נמצאות בעולם, וכמה הן פועלות עליו עד שעקבות כל אלה נראות גם בו, אז מקרב לבו יצעק אל ד', רבש"ע למה שיקעת אותי ברפש וטיט כזה, והן המה יסורי הנפש היותר גדולים. אבל אנחנו מקוים לד' שיטהר את העולם. לתקן עולם במלכות שד"י. וכל הרשעה כולה כעשן תכלה. ותלוי בעבודתנו אם אחישנה ואם לאו ח"ו עד הקץ. ולא דוקא כאשר יבער ד' את כל רוח הטומאה ואת היצה"ר הוא הקץ, אלא בכל עת שהיצה"ר מתעורר שולחו ד' על זמן מוגבל. ואם יתאפק האיש ולא ישמע לו יפסק היצה"ר מעצמו. משא"כ אם שומע לו אז קשור בו ככלב אף שכבר עבר זמנו.
6
ז׳לכן האיש שבאה אליו מרירות כזו. והוא מרגיש את נכריותו גשם נמוך כזה ובהרגשות מגונים כאלו. ונפשו אליו ית' תערוג, ותצעק איפה אני. אז ידע שזה יסורים של אהבה, שד' שלח בו היסורים הללו כדי שמכל זה יתחזק ויוסיף קדושה ויוסיף אהבה לד'. והישראלי שמרגיש את הצער הזה, מרגיש גם בירורים של עוה"ז, ששליחי היצה"ר המה לעכבהו בעבודתו, והוא מצטער עליהם על שאינו יכול לעבוד את ד'. וכמו שמרמז המדרש לנו, שזה היה צער של יוסף שאמר לשר המשקים כי אם זכרתני וגו' כי גנב גנבתי מארץ העברים, וזה כל צערי על שנתרחקתי מארץ הקדושה, וגם פה לא עשיתי מאומה בעבודת ד' אשר עלי לעשות. כי שמו אותי בבור ובמקום רחוק מקדושה כזה. וכיון שכל ענין יוסף היה נסיון והוא הצטער רק על רוחניות, וכפי הנ"ל לכל שליחות היצה"ר עשה ד' עת וקץ. לכן גם לבריותיו בא הקץ.
7
ח׳והמדרש מרמז קץ שם לחושך. זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה. ומ"ט וכו' שכ"ז שיצה"ר בעולם אופל וצלמות בעולם. נעקר יצה"ר מן העולם אין אופל וכו'. ד"א זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה וכו'. גם אפילה של יוסף אופל היצה"ר. ויוסף הצטער על שגם פה לא עשיתי מאומה, לכן בא הקץ לצרותיו ויצא מבית האסורים למלך כנ"ל.
8