דרך המלך, חגים, פסח א׳Derekh HaMelekh, Holidays, Pesach 1
א׳פסח וימים אחרונים של פסח תרפ"ז
1
ב׳ושאינו יודע לשאול את פתח לו. כי כתיב בתהילים הוא עשנו ולו אנחנו עמו וכד, אבל ל"ו בוא"ו אנו רק קוראים, והכתיב הוא ל"א באלף ח"ו, פשוט הוא שנהיה אנחנו ל"ו ית' לד' זה אינו דבר הבא ממילא רק תלוי בנו, אנחנו צריכים לעשות שנהי' ל"ו ואם אין עושים אזי ח"ו נשאר לא באל"ף.
2
ג׳ואף שענין השמות הוי' אדנ' ב"ה וענין הקריא והכתיב נכתב בהוי' ונקרא באדנ' הם סודות גבוהים. מ"מ גם בדרך פשוט לכל איש ישראל למען ידע את הדרך ילך בו. בעבודת ישראל מהמגיד הק' זצ"ל איתא איך שגם האפיקורסים הקדמונים האמינו בד' ושהוא ברא את הכל, רק שאמרו שעזב ד' את הארץ ומסרם למזלות וממילא אין חילוק איך יתנהג האיש, אבל אנחנו בני ישראל ממליכים אותו ית' גם בארץ ומאמינים שגם עתה מלכותו בכל משלה, והשגחתו היא בפרטות על כל דבר ומודיעים לכל שהוא אדון עולם, וכמו שאמר אברהם אבינו ע"ה עד עתה היה רק אלוקי השמים ועתה הוא גם אלוקי הארץ שהרגלתי שמו בפי הבריות כדברי רש"י ז"ל, וזה שהגמרא אומרת עד אברהם לא היה איש שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם אבינו וקראו אדון. ועבודת אברהם לא פסקה אלא גם אנחנו זרע אברהם אוהבו, במדה שהישראלי מתנהג את עצמו כישראל בכל פרטיות הילוכו הוא עושה ית' לאדון עליו, וח"ו להיפך ד' מצוה ורוצה זאת והוא עושה להיפך נעשה אצלו רק אלוה השמים ואין אדנותו ית' ניכר עליו. לכן השם נכתב כהויה אבל שיעשה גם אדון לנו ולכל העולם זה תלוי בנו ואנחנו עושים זאת וכל עוד שיש יצה"ר שכל עיקר מבוקשו ועבודתו שידמה הישראלי שיכול להיות ישראל רק בלבו בלבד. בלא עשיה במחשבה דיבור ומעשה קדושה אסור לנו לאמר הוי' ככתבו, רק בכל פעם שאנו זוכרים שמו ית' צריכים לאמר אדנ' שהוא אדון לנו ולכל העולם ומקבלים עלינו את מלכותו ית'.
3
ד׳מה שאין כן הכהן הגדול ביום הכפורים כשהיה בקדשי הקדשים שהיה אז התגלות אלוקית עין בעין ולא היה שום מקום לדברי היצה"ר וראו בעליל את מלכותו גם למטה וכו' היה אומר את השם המפורש. אבל כיון שיצא הקול חוץ לקדשי הקדשים והכהנים והעם שהיו שומעים את השם חוץ לקה"ק הוצרכו תיכף לכרוע היינו לקבל על עצמם את מלכותו ית' גם למטה ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו שם המלכות היינו אדנ' כנודע. וזה הוא עשנו ולו אנחנו עמו, שנהיה לו ית' לא בא בעצמו רק אנחנו עושים, כמו הקרי שבאם אינם קוראים נשאר שוב הכתיב לבד ח"ו.
4
ה׳וחוץ מזה מה שבכלל צריכים לעבדו צריך כל איש בפרטיות להשתדל שיהיה קרוב לד' וד' אליו, והכל רק בהשתדלות ובעבודה, ואפילו בפסח שד' מאיר את לבות ישראל יותר מכפי מצבם ולפי שראוים, אבל זה הכל בדרך שאילה, ושאילה אם אינה בבעלים חייב על נזקה. וצריכים להשתדל שיהיה שאילה בבעלים. שיהיה גם בעליו עמו, כי כמו שרואים שיש איש שזכה לחכמה מד' מ"מ הוא נשאר איש נמוך, ועוד בחכמתו הוא בבחינת חכמים המה להרע כן הוא בכל דבר, רואים לפעמים איש מישראל מתפלל טוב בהתפעלות דחילו ורחימו ולומד טוב מ"מ הוא שוכב בנמיכיותו כמו שהיה. וזהו יעץ שכל אלה רק בשאלה היו לו שד' השאילו. וכיון שלא הגביה את עצמו ולא נתרומם בחי' ולו אנחנו וד' לנו שיהיה שאילה בבעלים, רק נשאר רחוק מד' כמו הכתיב ח"ו ולא אנחנו. בכל דבר קל מן היצה"ר נופל ח"ו וחייב בנזקו.
5
ו׳וזה שאומרים להאב על הבן ושאינו יודע לשאול. באיזה אופן צריכים לשאול מלשון שאלה, את פתח ל"ו, תפתח ותראהו שאף שכתיב לא באל"ף צריכים לעשות בוא"ו ולו אנחנו, צריכה להיות שאילה בבעלים כנ"ל שנאמר והגדת לבנך וכו' בעבור זה עשה ד' לי בצאתי ממצרים, שזאת נתגלה להם במצרים שד' לי. ד' לי בצאתי ממצרים וק"ל.
6