דרך המלך, חגים, שמחת תורה ד׳Derekh HaMelekh, Holidays, Simchat Torah 4
א׳וזאת הברכה
1
ב׳יחי ראובן וגו' ויהי מתיו מספר. להבין הלא ברכת ישראל היא אשר לא יספר. והגם שהדרש הוא שיהיה נמנה בין אחיו. אבל פשוט קשה להבין.
2
ג׳אבל הנה נודע שד' ית' צימצם קדושתו בכ"ב אותיות התורה מן א' עד ת'. ורגל ה־ ת' נמשך לחוץ, שממנו נמשך אור לסט"א ג"כ. לא אליהם. רק לנשמה או חלק נשמת ישראל שנפלה ע"י החטא למקום הסט"א. וא"א לה לעלות ולשוב אל ד' אז ע"י רגל ה ת' נמשך לה אור שתוכל לשוב בית אביה. ויש בזה ב' אופנים. אם שהאדם בעצמו כשעובר את ד' מאיר חלקי נפשו ע"י רגל ה ת' ושבה אליו והוא שב בתשובה לד'. או שאיש צדיק אחר בעבודתו מאיר את חשכת המקומות הנמוכין ע"י רגל ה ת'. ומאיר נפשות הנדחים ומוסיף להם קדושה למען יוכלו לעלות. אבל חילוק יש. כי אם האיש מאיר בעצמו את חלק נפשו אז חלק נפשו נתוספת אליו. ולא נחסר מספר של ס' רבוא נשמות ישראל, וס' רבוא אותיות לתורה. כי נודע שזהו קומה שלימה. (ראשי תיבות של ישרא"ל י'ש ש'שים ר'בוא א'נשים ל"שראל, י'ש ש"ר א'ותיות ל'תורה). משא"כ אם אחר מאיר את הנשמות הנדחים ונתוספו אליו ונתדבקו בנשמתו אז נתוסף לו נשמה גדולה, אבל מספר הנשמות של ש"ר חסרים. כי מה שהיה צריך להיות ב' נשמות נעשה נשמה אחת. וזה ענין גילגול. כי מי שנשמתו עודה בחשכה ח"ו ולא נתקנה עדיין ח"ו אין שייך גילגול, רק אחר שצדיק אחד העלה נשמתו ותיקנה רק שחסר ממספר קומת ישראל צריך שוב להוולד, למען ישיג ויפרשנה מהצדיק וישלים המספר. וזה הרמז מגלגלין זכות ע"י זכאי וכו'. מגלגלין איש בגילגול אם זכות ע"י זכאי וחובה וכו'. אם הזכות שלו והתיקון לא על ידו רק ע"י זכאי ואיש צדיק, והחובה נשאר על ידו על הידים של החייב אז ח"ו מגלגלין. .
3
ד׳לכן מרגיש האיש לפעמים רצון ואור קדושה שבא בלבו וחושב שעתה יקיים המצות כמו צדיק גדול עם כ"כ הרגשת האור, ומ"מ מקיימה לא טוב הרבה מאשר מקודם, כי באמת נשמתו מאירה רק עוד לא נפרשה מאחר מהזכאי וחסר מספר קומת הנשמות ומספר אותיות התורה, ויען שחסר לו אות התורה שיש לו אחיזה בה. לכן קשה לו לקיים את התורה כאשר עם לבבו, כי בלבו מאירה נשמתו ע"י שבאמת מאירה כבר לעשות התורה קשה לו כנ"ל כי חסר לו אות של התורה ע"י שלא הופרשה מאחר. האיש הישראלי הזה צריך להתגבר ע"ע ללמוד ולעשות ולהרגיל א"ע בכל פעם יותר לעשותה טוב, ועי"ז תתפרש נשמתו או חלק נשמתו אשר אצל הזכאי ותשוב אליו עם אות תורתו.
4
ה׳ויוכל להיות שזה רמז הגמרא בגר שבא לפני שמאי וא"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כשאני עומד על רגל אחת וכו' אשר פליאת הגמרא נודע. אבל נשמת הגר שהתעורר פתאום להכנס לקדושה היא כנודע ע"י שאיש ישראלי עבד את ד' והעלה ניצוץ של קדושה וזה נשמת הגר שבא להתגייר, ולהנ"ל מעט הוא מה שהוא משיג קדושה מרגל ה ת' רק צריך להפרישה מהזכאי ואז תורתו שלמה. אבל הגר בקש גיירני על מנת שתלמדני כל התורה בלא חסר כשאני עומד עוד על רגל אחת. טרם שעשיתי בעצמי מאומה והפרשתי חלק נשמתי רק שחברי עוד עושה למעני. ודחפו שמאי באמת הבנין. שרמז לו כי הבנין של הס"ר נשמות ישראל ואותיות התורה חסרים ואיך ילמדנו כל התורה. אבל הלל למדו שיש דרכים וטועה הוא כי מי שאינו מרגיש אהבה מאומה לתורה ח"ו להיפך שמרגיש עוד התרחקות מהתורה אז גם ע"י החבר הזכאי לא יעשה מאומה. אם מרגיש כבר אהבה אז באמת כבר יש לו כל התורה. רק שהוא בהעלם אצל חבירו צריך להפרישה מחבירו כנ"ל. ואמר לו מאי דסני לך. מה ששנאוי לך גם לחברך לא תעבד. גם החבר שלך לא יעשה מאומה עבורך. רק שצריך שתאהב את התורה ומצות ד' וזהו כבר כל התורה. רק ואידך פירושא. להפרישה מחברך זיל גמור ולמד ועשה להפרישה מחברך. ויהיו לך ס"ר ואותיות כל התורה.
5
ו׳היוצא לנו מדברנו שע"י רגל של אות ת . מעלים נשמות ומחזירם בתשובה, רק צריכים להביאם למספר שיהיה מספר ישראל והתורה שלם. והנה ראובן התחיל תשובה והורה לבנ"י לעשות תשובה. וברכו משה רבינו ע"ה יחי ראובן וגו' ויהי מתיו. מאות ת מספר כנ"ל שחוץ מה שיתעורר בתשובה יפרישו את נשמותיהם ויהיה מספר בנ"י שלם. לכן בסוכה אנו מעלים כל נשמה הנדחת באיזה מקום שהוא ומקריבין שבעים פרים כנגד שבעים אומות. היינו שבאיזה מהן שנמצאה נשמה קדושה אנו מעלים אותה ברגל התי"ו של סוף תיבת סוכות. אבל שמיני רגל בפני עצמו. שפועל שהרגל יפריש לעצמו מה שפעל רגל התי"ו יפריש לעצמו ויהיה התי"ו מספר ס"ר נשמות אותיות התורה. ונוכל לעבדהו מעתה בלב שלם. אמן.
6