דרך מצותיך, מצות האמנת אלקות ו׳Derekh Mitzvotekha, The commandment of having faith in God 6
א׳ו) והנה בסדר התהוות העולמות ממנו ית' הודיענו הש"י ע"י נביאנו וחכמינו הקדושים ז"ל וכמ"ש האריז"ל אשר רוח ה' דבר בו שכשעלה ברצונו הפשוט לברוא העולם צמצם עצמו בנקודה האמצעית ופנה מקום שוה מכל צדדיו ונק' חלל ומקום פנוי רק רשימו נשאר שם מן האור שהי' קודם ואמנם אינו בחי' מיעוט בהאור ח"ו רק נסתלק לצדדים ואח"כ המשיך לתוכו קו דק, והנה התהוות הכלים הנ"ל פ"ה הוא מן הרשימו והתהוות האורות שהם העצמות דלעיל פ"ה המתלבש בכלים הוא מן הקו וכו'. ולפי פשוטו הדבר פלאי איך יתכן צמצום וסילוק לצדדים באור א"ס שאין לו דמות הגוף, ומה גם שהכתוב אומר אני ה' לא שניתי (מלאכי ג' ו') והרי ענין הצמצום הוא שינוי גדול לכאורה, אך ע"פ האמור לעיל פ"ה ביאור ל' אור א"ס שזהו על הזיו המתפשט ממנו ברצונו הפשוט שלפי שהאור הוא מעין המאור לכן הוא א"ס כמו שעצמותו ית' אין לו תחלה ותכלה ולכן נקרא האור א"ס ולא בל' אין לו תחלה אלא לפי שהוא בחי' התפשטות והמשכה ההארה לכן נופל ע"ז ל' א"ס לההתפשטות כו' ובבחי' האור הזה הוא שהי' הצמצום האמור ולא בעצמותו ח"ו, ופי' וענין הצמצום היינו להיות כי יכולת התפשטות ההארה הנ"ל הנק' א"ס ממנו ית' הרי ביכולתו להאיר בלי גבול ותכלית ממש כמו שעצמותו הוא בבע"ג ולזאת לא היו מתהוים ממנו נבראים בע"ג כמו שהם עתה אלא היו בסגנון אחר, ולכן צמצם עצמו שלא יאיר רק מעט זעיר שם מני כללות ההארה מה שלגבי עצם ההארה כלא חשיבי' וכערך הגבול ממש לגבי הבבע"ג ולכן נק' רשימו כמו הכותב דבר ומוחקו שנשאר רשימו ואין ברשימו כלל מגוף הדבר הנכתב שנטלו כולו רק זכר ורשימו בעלמא כך הארה זו שנשאר להאיר כלא חשיבי' לגבי עצם האור שהוא בבחי' א"ס ממש, והנה האור שנסתלק מלהאיר היינו שנכלל במאור כמו שהי' מקדם שהאיר ולכן אין שום שינוי כלל בעצמותו ח"ו מצמצום זה כמבואר לעיל ממשל גשמי במאור השמש שאינו משתנה בריבוי ומיעוט המשכת הזיו ממנו, וגם בההארה עצמה אין בה שינוי שאינה עולה בשם בפ"ע כלל אלא כלולה במאור כמשי"ת אי"ה, והמשל בזה מחיות הנפש המתפשט בגוף שהוא בחי' זיו עד"מ כנ"ל פ"ה והנה כשמעצים העין נכלל כח הראי' בעצמות הנפש ולא שחלף הלך לו לגמרי שהרי אנו רואים שבפותחו מיד יהי' כמקדם וכן אפי' בסומא שאין הכח ראי' מתפשט היינו שכלול בעצמיות הנפש ולכן הוא מוליד אדם רואה והרי מובן שאין הנפש משתנית עי"ז בעצמות' מצמצום או התפשטות אורה, וכן יובן בכח הראי' עצמו שמתפשט ממנו הארה לראות ברחוק ס' אמה עד"מ אילו יצוייר שביכולת האדם לצמצם שלא יראה רק ד' אמות עד"מ יהי' יתר הכח נכלל בעצם כח הראי' שבעין ולא יתפשט כו' ועפ"י משלים אלו יובן ענין צמצום באור הא"ס שנכלל האור במאור הוא עצמותו ית' ונשאר בבחי' גילוי הארה מצומצמת ונק' רשימו ומ"מ אינו שום שינוי בו ח"ו, (אך איך שאינו שום שינוי גם בהאור כי הגילוי והצמצום אינו אלא לגבי המקבלים אבל לגבי עצמו ית' אין שינוי כלל כי לעולם האור כלול במאור ובטל במציאות ואינו עולה בשם בפ"ע נת' במ"א בביאור האוצ"ח), והנה מהארה מצומצמת הנ"ל הוא שנתהוו הכלים דאצי' וראשיתן החכמה עם היות שענינה בחי' הביטול כי חכמה כח מ"ה שהוא בחי' ההשכלה איך שהא"ס הוא לבדו הוא כו' וכן כל הכלים דאצי' מ"מ הם בחי' מציאות מוגדר ומוגבל כמו שאתה אומר חכמה חסד כו' שאינו בערך עצמותו שהוא הוי' פשוטה כנ"ל והתהוותן הוא ע"י צמצום הנ"ל מן האור והזיו כנ"ל, וענין צמצום זה הוא היפוך מענין השתלשלות עילה ועלול שבההשתלשלות הרי העלול הוא מערך העילה ומ"ש הרמ"ק ענין השתלשלות עילה ועלול וכ"ה בזה"ק פ' בראשית היינו בהשתלשלות הספי' בספי' עצמן משא"כ התהוות הכלים מא"ס ב"ה אילו היה מאיר בבחי' עילה ועלול גם מהאור והזיו לא הי' כלל התהוות מציאת חכמה אפי' חכמה דאצי' מאחר שהיא מקור דמקור להתהוות שכל אנושי דרך רבבות השתלשלות ע"י התלבשות בחכמה שבי"ס דעשי' ואיך שתהי' דקה מן הדקה כמו שיצוייר דקות מתיקות השכל לגבי מתיקות התפוח וכן יצייר מעלת שינוי מהות חכמה הנ"ל מחכמות דבי"ע אעפ"כ אינן בערך האור הפשוט הנ"ל אלא ע"י צמצום עצום דייקא שהוא שינוי ממהות למהות, אמנם אעפ"כ נקראים הכלים הללו אלקות שאינן בבחי' נפרד וברי' בפ"ע כמו בחי' חסד דמיכאל עד"מ שמיכאל הוא מציאות רוחני נפרד בפ"ע אלא שמשתוקק אליו ית', וסיבת התהוותו בבחי' נפרד לגמרי וכן בכל הנבראים הוא מחמת העלם האור וחיות בהן ממדת גבורתו כדי שיתראה הנברא בפ"ע ליש ונפרד עם שבאמת קמי' ית' הוא כלא חשיב, משא"כ בכלים הנ"ל שאין מהות החכמ' עולה בשם בריאה בפ"ע ח"ו אלא שהיא אלקות ממש שהחכמ' היא חכמתו וכן בינתו ודעתו וחסדו כו' דהיינו שהוא המצמצם אורו להיות מאיר בצמצום עד שיהי' בחי' חכמה ובחי' חסד וכו' מאירים בגילוי ממנו ית' כדי להשפיע ע"י כחות אלו אלהותו בעולמות כדי שיהיו על אופן שהם עתה שזה א"א זולתי ע"י הארתו ע"י י"ס אלו דוקא, ולכן נקראו הי"ס אצילות ולא בריאה כי אצי' נגזר מל' ויאצל מן הרוח (במדבר י"א כ"ה) שהוא הפרשת הארה מרוחו של משה לע' הזקנים בבחי' זיו לבד שכך האצי' המה מבחי' זיו ואור הא"ס ולא בריאה להיות נפרד ח"ו מאחר שהזיו הנ"ל מאיר בהם בגילוי ולא נתצמצם כ"כ ע"ד שמתצמצם כשמחי' את הנברא כמיכאל שנתצמצם כ"כ עד שיראה מיכאל עצמו ליש ונפרד ולכן נק' בריאה משא"כ בי"ס הנ"ל ולכן נק' אצי' גם מל' אצל וסמוך כו' ומ"מ לגבי מהו"ע הוא צמצום עצום מן הזיו הנ"ל ובאמת שמהותן רחוק יותר ממהות אור הא"ס שמתעלה מהן עילוי רב יותר מעילוי מהות הספי' על הנברא הנפרד הגמור עד ששניהם שוים קמי' ית' כנ"ל פ"ד ע"פ כולם בחכ' עשית שספי' החכמה עם הדומם דעשי' שוים ממש קמי' ית' ואפי' לגבי אורו הפשוט עם שהוא זיו בלבד כי האור הוא מעין המאור, ומ"מ נק' אלקות ממש שהם חכמתו ובינתו כו' והם חיות ממש להנבראים להחיותן מאין ליש כמו שמחסד דאצי' יתהווה מיכאל דבריאה שהרי החסד דאצי' הוא חסד שלו ית' וע"י החסד הזה הוא משפיע למיכאל ממהות חסד זה ומהווהו מאין ליש וכן בכל הי"ס וע"ז נאמר איהו וגרמוהי חד שהן אלקות ממש לברוא מאין ליש וד"ל. והנה נתבאר ישוב קושי' הראשונה דפ"ה איך הכלים הם אלקות ממש ואעפ"כ לגבי מהו"ע הם אין ערוך וזה פי' ל' אלקות געטליך ולא אלוה בעצמו ח"ו כמו שאתה אומר כחות נפשיות מחשבת הנפש ודיבורה ואינן עצמיות הנפש אלא התפשטות כחותיה ולא שהם דבר נפרד כראובן לגבי שמעון וכו' וכנ"ל פ"ד והתהוותן ע"י הצמצום הנ"ל, והנה ענין הקו המאיר בכלים הוא מבחי' האור שלמעלה מהצמצום והוא פשוט בתכלית הפשיטות ונעלה מעלה מעלה מאור הרשימו אלא שלגבי האור והזיו בעצמו נק' הארה לבד והוא הארה דהארה ממהו"ע ית' וגם בחי' קו לבד שענין הקו הוא שיש לו אורך ואין לו רוחב ור"ל שמורה על מיעוט האור שזהו מיעוט הרוחב ובחי' האורך מורה על אורך משך ירידתו בעולמות אבי"ע שמאיר בכל עולם כערכו והיינו ע"י התלבשותו בכלים דאצי' וז"ס העצמות המתלבש בכלים כמ"ש הרמ"ק ואמר שהעצמות הוא פשוט בתכלית אלא שנעשית בו תמונה ע"י ההתלבשות בכלים שההארה המאירה בכלי חכמה נעשה בה תמונה פרטית להיות כח וחיות להחכמה וההארה המאירה בכלי החסד נעשית בה תמונה פרטית להיות אור כח וחיות להחסד אלא שהשינוי בהם אינו קנוי באמיתת עצמותם אלא כמו שינוי המים בכלי ושינוי גוון השמש לפי מראה העששית ולכן יכול להיות התחלפות האורות אור החסד בכלי הגבורה כמ"ש האריז"ל. ולהשכיל קצת ענין התלבשות הקו בכלים יובן עד"מ כי הנה א"ס ב"ה נק' מקור התענוגים כי התענוג הוא הכח המתפשט במרחב יותר מכל כחות הנפש כנראה בעליל מריבוי מיני התענוגים שיש בראי' שמיעה ריח דבור וכל תענוגי עוה"ז הם מפסולת תענוג העליון שנפל בשבה"כ ואין ערוך לגבי תענוג שבג"ע התחתון כמ"ש במ"א ע"פ מארז"ל מוטב דלידייני' כו' (חגיגה ט"ו ב') ויש עליות לאין קץ ותכלית בענין ריבוי התענוג ומקור התענוגים הוא א"ס ב"ה פי' האור וזיו ולא עצמותו ח"ו והארת התענוג מתלבש בכל כחות הנ"ל שהם הי"ס חו"ב ומגדילם ומחי' אותם כמשל באדם שלפי ערך התענוג שיש לאדם בשכל כך יתוסף שכלו לחדש באורך ורוחב כו'. והנה ע"י התלבשות הקו בהכלים הוא חיות הכלים הנ"ל ונק' נשמה לי"ס כמ"ש אלי' כמה גופין תקינת לון שהכלים הם כמשל הגוף שהוא בחי' כלי לאור הנפש שבו אלא שמתאחדים יחד כיחוד הנפש עם הגוף ועי"ז הוא השפעת חיות האלהות בעולמות לברוא מאין ליש בכח הא"ס המלובש בהם ע"י הכלים וכמו האדם שנותן בידו בכח המלובש ביד כו', ועתה יובן ג"כ הקושי' שני' דלעיל פ"ה איך שאין שינוי בא"ס ב"ה ממה שפועל פעולות שונות בכלים שונים ואינו כמו האומן שמשתנה בעצמו מחמת שינויי הכלים כו' לפי שהתלבשות אורו ית' בכלים לפעול על ידן הוא רק בבחי' אור וזיו לבד וגם בחי' הארה דהארה לבד וגם ההארה בעצמה השינוי בה אין אמיתי אבל בו ית' אין שום שינוי כלל ח"ו הגם שכל הפעולות ממנו דוקא כנ"ל:
1
