דרך פקודך כ״בDerekh Pikudekha 22
א׳מ"ע כב לפדות פטר חמור זכר בשה
1
ב׳חלק המעשה
(א) מצוה כ"ב לפדות פטר חמור זכר בשה היינו ליתן השה לכהן בפדיון הבכור החמור ומשיוולד חייב לפדותו ולא ישהה המצו' ויברך אקב"ו על פדיון פטר חמור:
(א) מצוה כ"ב לפדות פטר חמור זכר בשה היינו ליתן השה לכהן בפדיון הבכור החמור ומשיוולד חייב לפדותו ולא ישהה המצו' ויברך אקב"ו על פדיון פטר חמור:
2
ג׳(ב) קודם פדיונו הוא אסור בהנא' ואם מת קודם פדיונו יקבר. ולאחר פדיונו הוא ר ין גמורים והשה הוא נכסי כהן חולין גמורים ומותר בגיזה ועבודה:
3
ד׳(ג) אם אין לו שה לפדותו פודהו בשוויו ונותן דמיו לכהן לא אמר' תור' ש"ה להחמיר עליו אלא להקל עליו. שאם הי' הפטר חמור שוה עשר סלעים יכול לפדותו בשה שוה דינר ולא יהי' זה חמור מן ההקדש שנפד' בכסף בשווייו ודוקא כשהיו דמי הפטר חמור מג' זוזים ולמעל' אבל אם היו דמיו פחות מג' זוזים אין פודין אותו אלא בשה או בג' זוזים ועין יפה לא יפחות מסלע ועין רעה חצי סלע ובינונית ג' זוזים:
4
ה׳(ד) היה לו ספק פטר חמור יפריש שה תחתיו והוא לעצמו:
5
ו׳(ה) נתן הפטר חמור לכהן יפריש הכהן שה תחתיו והוא לעצמו:
6
ז׳חלק הדיבור
(א) ודאי צריך ללמוד משפטי המצו' ולחדש דינים והלכות כפי השגות ורוחב בינתו:
(א) ודאי צריך ללמוד משפטי המצו' ולחדש דינים והלכות כפי השגות ורוחב בינתו:
7
ח׳(ב) כהנים ולוים פטורים אפילו בת כהן ולוי פטר חמור שלה פטור מפדיי' ושל בעל' חייב:
8
ט׳(ג) שותפות העכו"ם בעובר או באמו פוטר:
9
י׳(ד) נוהג בכ"מ ובכ"ז ותמיהני על מה שהעולם מקילין במצו' הזאת בחו"ל יהא רעוא שתבא לידי המצו' הזאת ואקיימנה בעזרת השם ית':
10
י״א(ה) מצות פדיי' קודמת למצות עריפ' (הוא המצו' דלקמן שיתבאר אי"ה):
11
י״בחלק המחשבה
(א) ודאי צריך לכוין לקיים מצות בוראו. מ"ע דאורייתא צריכ' כוונ' ולדעתי אם לא כיון יקח השה בהחזר' מן הכהן ויחזור ויתנהו לשם מצוה:
(א) ודאי צריך לכוין לקיים מצות בוראו. מ"ע דאורייתא צריכ' כוונ' ולדעתי אם לא כיון יקח השה בהחזר' מן הכהן ויחזור ויתנהו לשם מצוה:
12
י״ג(ב) באם לא קיים עדיין המצו' יצפ' מתי תבא לידי ואקיימנ' ויקבל ע"ע לעשות' בעת המזדמן:
13
י״ד(ג) נבא להתבונן בטעם המצו' הזאת למה נשתנה פטר חמור מכל בהמות טמאות ז"ל הזהר הקדוש פ' בא פקודא דא לפדות פטר חמור ולערוף פטר חמור אם לא יפד' לי' הה"ד ואם לא תפד' וערכתו ורזא דא יצה"ר יכול לאחזרא בתיובתא ולבתר יצ"ט כמה דאוקמו' אם זכה עזר אם לא זכה כנגדו בגין דאינון דיוקנא חד בשה וחד בחמור ואם זכה לאחזרא בתיובתא אע"ג דאיהו חמור עם הארץ ר ד' מן גלותא בשה דאיהו שה פזורה ישראל ואי לא הדר בתיובתא וערפתו שוי לי' עם קשה קדל דעתידין לאיתמחא' מן ספר חיים דעלייהו אתמר מי אשר חטא לי אמחנו מספרי עכ"ל הזהר הק' והנה עם היות שדברי שלהבות הזה"ק א"א להתבונן בם עד תכלית הכוונ' עכ"ז להיותן דברי אלקים חיים דנפקין בהדרתא מפי קדישי עליונין יש חלק לכל נפש מישראל למצוא בהם דברי חפץ כפי שורש נשמתו במחצב הקודש והנ' נ"ל הפירוש י פשוטו דהנ' בכ"א מישראל ישנם ב' נפשות היינו נפש הקדוש' מסטרא דקדוש' ומשכנ' במוח ומתפשטת בחלל הימיני שבלב לב חכם לימינו והוא רזא דיצ"ט ונפש השניי' מהקליפ' (בישראל הוא מקליפת נוג' סוד הטיקלא) משכנ' בחלל השמאלי שבלב לב כסיל לשמאלו והוא רזא דיצה"ר והנה זה כל האדם להפוך מר למתוק להפוך גם נפש הבהמיות לקדוש' להיכלל קליפת נוג' אל הקדוש' והדברים ארוכים וכבר הם נמסרו אל החבירים מפה לאזן אין מן הצורך להאריך (ומי שרוצ' לרוות צמאונו בזה ידרוש בס' התניא הנדפס מחדש) והנה נפש הבהמיית יכונ' לה חמו"רץ סוד החומרה מתאו' לתאוות החומריות אכילה ושתי' ומשגל (והנ' הוא כלול' מרמ"ח איברים חמ"ר רמ"ח) ונפש הקדוש' יכונ' ש"ה רנה הוא ג"כ כלול' מרמ"ח וכשתוסיף ח"ל הוי' על רמ"ח בגי' ש"ה הן הנה שמות הקדושים שמות החסד והרחמים העוזרים לאדם כי אלמלא הקב"ה עוזרו וכו' כי ליצה"ר משפט הבכור' כי לפתח חטאת רובץ ונחזור אל הראשונות מסטרא דשמאלא סוד היצה"ר באים כל התאוות של אכיל' ושתי' וכיוצא ומסטרא דימינא יצ"ט תור' ועבוד' ומצות והנ' כל הדברים האסירים עפ"י התיר' חיותם משלש קליפות הטמאות הצריכים בטול וכרית' לגמרי ומהם נפשות אוה"ע אשר יתבטלו לעת קץ ב"ב אבל דברים המותרים עפ"י התור' דברי הרשות חיותם מקליפת נוג' אם יקח האדם ויהנ' מדבר ההוא לילך בכח האכיל' ההוא לעבוד את השי"ת הנה יכלל הקליפת נוג' אל הקדוש' ותוכלל נפשו הבהמיית בנפש הקדוש' אבל אם כוונתו למלאות תאוותו הגם שהוא דבר המותר. עכ"ז תוכלל הקליפות נוג' בג' קליפות הטמאות רק זה הוא החילוק בין המותר לאסור כי באם לוקח לעצמו דבר איסור הנה הוא אסור וקשור בסט"א והגם שילך בכח האכיל' ההוא ויעבוד את השי"ת לא יועיל כלום רק צריך לבטל הכח והדם הנוסף בו מתענוג ההוא ע"י סיגופים משא"כ במותר הגם שלפי שעה נכלל בג' קליפות הטמאות בהיות כוונתו למלאות תאוותו עכ"ז כיון שיחזור האדם בתשוב' ויקח הכח ההוא ויעבוד בו את השי"ת הנה נכלל הכל בקדוש' עיין כ"ז בס' התניא ויונעם לך אבל אם לא עבד את הש"י בכח האכילה ההיא הנ' צריך לסיגופי' כמו באיסו' אם לא שב וסיגף א"ע הנה צריך לחיבוט הקבר כנודע ומעת' נבא לביאו' דברי הזה' ורזא דא יצה"ר יכול לאחזר' בחיובת' ולבת' יצ"ט (רצ"ל מתחל' יכול האדם להחזיר בתשוב' את היצה"ר היינו שלא יהנה אפילו מדברים המותרים רק לש"ש אזי אם יעשו כזאת אזי יהי' יכול להחזיר אח היצ"ר בתשוב' דהיינו מה שהתרשל מתור' ועבוד' אשר זה הוא מעש' היצ"ט ועבודתו משא"כ אם אינו משיב את היצה"ר מתחל' הנה הוא קשור בחשק עבותות אהבת העולם הגם שילמוד ויעבוד אינו בשלימות כי האורב יושב בחדר חלל השמאלי שבלב ומבלבלו בתאוות אבל אם מחזיר בתשוב' ליצה"ר בקל יחזור את היצ"ט כי היצה"ר גם כן יסייעו שמתהפך מר למתוק וז"ש) כמה דאוקמו' זכה עזר לא זכ' כנגדו (ואמר) בגין דאינון דיוקנ' חד בש"ה וחד בחמור כמש"ל עי"ש) ואם זכה לאחזר' בתיובתא הגם דאיהו חמ"ר עם הארץ (רצ"ל שנט' אל הארציות נהנ' בתאוות העולם בנפש הבהמיות שלו המכונ' לחמר ונק' עם הארץ נוט' אל הארציות כ"ז) תפד' מן גלותא בשה (רצ"ל להיותן תאוות מותרת מדברי הרשות יפד' אותן חן גלותא בש"ה היינו כאשר יתעסק בכח הזה בתור' ועבוד' דאינון מעש' הש"ה (היינו נפש הקדוש' הנק' ש"ה כנ"ל) ואי לא הדר בחיובת' (שלא עבד את הש"י בכח הזה שניתוסף לו בתאוות המותרו') וערפתו שוי לי' עם קשה קדל (רצ"ל צריך עריפ' וכרית' הכח ההוא ע"י סיגופים כי דומ' לו עם קשה עורף הנהנים מאיסור שהו' משלש קליפות הטמאות הבן הדברים הנה אם יסבלו דברי הזוה"ק הפי' הזה מה טוב ובאם אין הפירוש כך אעפי"כ הדברים אמיתיים וסמכתים על דברי הזוה"ק ואין כאן בית מיחוש:
14
ט״ו(ד) עפ"י דברינו הנ"ל תבין האיך רמז המצו' הזאת נוהגת בכ"מ ובכ"ז והשב אל יי' יתבונן את אשר נהנ' בתאות הגשמיות ולא הלך לעבוד את יי' בכח האכיל וההנא' ההוא אזי ישוב אל יי' וכו' ויקבל עליו וכו':
15