דרוש חדושי הלבנה ב׳Derush Chiddushei HaLevanah 2

א׳ב) זֹהַר שִׁיר הַשִּׁירִים ^אבו יבואר אשר דברי הזוהר חדש שה”ש שונים מדברי המדרש לעיל בזה, שאף שמפרש שבשטחה ואיכות אורה לא היה שום שינוי בלבנה לאחר בריאתה (וכמ”ש במדרש דלעיל), מ”מ לומד שבגלל רצונה של הלבנה להיות ראש לשועלים (לתחתונים), ולא זנב לאריות (חמה), הורידה הקב”ה ממקומה (גלגל הרביעי) בשעת הבריאה, לגלגל התחתון..

ב׳כַּוָּנָתוֹ לְיַשֵּׁב גַּם כֵּן אָמְרוֹ תְּחִלָּה "הַגְּדוֹלִים", וְאַחַר כָּךְ שָׁב לִקְרֹא לְאֶחָד מֵהֶם "קָטָן". וְדַעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַמַּאֲמָר הַזֶּה, שֶׁהָיָה הִשְׁתַּנּוּת מִפְּנֵי קִטְרוּגָהּ שֶׁל לְבָנָה, וְלֹא כְּמַאֲמַר הָרַבּוֹת הַקָּדוּם, שֶׁלֹּא הָיָה שִׁנּוּי לֹא בְּכַמּוּת וְלֹא בְּאֵיכוּת, רְצוֹנִי לוֹמַר, בֵּין בְּמִדַּת הַגּוּף בֵּין בְּעִנְיַן הָאוֹרָה, וְאַף לֹא בְּמָקוֹם, שֶׁעִם הֱיוֹת שֶׁנִּכְנַס בַּתְּחוּם, מִכָּל מָקוֹם בְּאוֹתוֹ גַּלְגַּל שֶׁהוּא עַכְשָׁו ^בזה לשון הרמב”ם יסודי התורה פ”ג ה”א: הגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות, והם תשעה גלגלים, גלגל הקרוב ממנו הוא גלגל הירח וכו’, וגלגל רביעי שבו חמה וכו’., כֵּן הָיְתָה מִקַּדְמַת דְּנָא, וְלֹא בַּגַּלְגַּל שֶׁלְּמַעְלָה מִזֶּה הַגַּלְגַּל.

ג׳וּבָזֶה חוֹלֵק זֶה הַמַּאֲמָר דְּשִׁיר הַשִּׁירִים, רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁסּוֹבֵר שֶׁהָיָה שִׁנּוּי בְּמָקוֹם, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. אַךְ בְּכַמּוּת וְאֵיכוּת לֹא הָיָה שִׁנּוּי, כִּסְבָרַת מַאֲמָר הַקּוֹדֵם.

ד׳וְזֶהוּ שֶׁאָמַר, לָאו דַּהֲוַת סִיהֲרָא בְּקַדְמָיְתָא רַב וְעִלָּאָה, אֶלָּא דְּכָל זִימְנָא דְּסִיהֲרָא בְּשִׁמְשָׁא בְּרָזָא חֲדָא, בְּגִינֵיהּ אִתְקְרִי אִיהִי בַּהֲדֵיהּ ״גְּדוֹלִים״, זְנָבָא דְאַרְיֵה אַרְיֵה אִיהוּ וְאַרְיֵה אִתְקְרִי. הִנֵּה, שֶׁבְּפֵרוּשׁ הוּא אוֹמֵר, שֶׁאֵין שִׁנּוּי לֹא בְּרַב וְלֹא בְּעִלָּאָה.

ה׳וְאֵין לְפָרֵשׁ ׳עִלָּאָה׳ עַל עֶלְיוֹנ[וּ]ת הַמָּקוֹם, שֶׁזֶּה אֵינוֹ, שֶׁהֲרֵי נַעֲשֵׂית רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים, וְזֶה בְּהַנְהָגַת הַתַּחְתּוֹנִים, נִמְצָא שֶׁיָּרְדָה לִהְיוֹת מוֹשֶׁלֶת בַּתַּחְתּוֹנִים. אֶלָּא ׳עִלָּאָה׳ רָצָה לוֹמַר חֲשִׁיבוּת. וְיִהְיֶה 'רַב וְעִלָּאָה' אוֹ תֵּבוֹת נִרְדָּפוֹת, וְעִנְיַן שְׁנֵיהֶם שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ עִלּוּי בְּקַדְמָיְתָא יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לָהּ אַחַר הַקִּטְרוּג, וְיִכְלֹל הַמִּדָּה בַּגּוּף וְהַהֶאָרָה בָּאוֹר, אוֹ יֵשׁ לוֹמַר, שֶׁתֵּבַת 'רַב' יוֹרֶה עַל גּוֹדֶל הַגּוּף, וְ'עִלָּאָה' יוֹרֶה עַל עִלּוּי הָאוֹר. וְאָמַר, שֶׁשְּׁנֵיהֶם לֹא הָיוּ לָהּ בְּקַדְמָיְתָא שׁוּם יִתְרוֹן עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהּ אַחַר הַקִּטְרוּג.

ו׳וּלְפִי שֶׁכֵּן הוּא, וְלֹא נִשְׁתַּוֵּית הַלְּבָנָה לְהִקָּרֵא עִם הַשֶּׁמֶשׁ בְּשֵׁם "הַגְּדוֹלִים", אֶלָּא שֶׁהָיְתָה דְּבוּקָה עִמּוֹ בְּדִבּוּק אֶחָד ^גממה שכתב רבינו לעיל (עיין בהערה הקודמת) משמע שהפירוש דבוקים היינו ששני המאורות היו קבועים באותו גלגל שהוא בגלגל הרביעי שבו קבוע החמה (ולזאת היתה הירח כזנב לחמה) ואחר טענת הלבנה ירדה לגלגל הראשון. כְּעִנְיָן מְשַׁל זְנַב הָאַרְיֵה עִם אֲרִי עַצְמוֹ, לָכֵן אֵין לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה ׳אֶפְשָׁר לְב' מְלָכִים׳ ^דשהרי לשון טענת הלבנה לפי ז”ח שה”ש הוא אֶפְשָׁר לְמַלְכָּא חָד לְאִשְׁתַּמְשָׁא בִּתְרֵין כִּתְרִין כַּחֲדָא? וכו’:, כִּי הֵיאַךְ יִקְרָא שְׁנֵי מְלָכִים לַאֲרִי וְלִזְנָבוֹ? וְעִם שֶׁזְּנַב אַרְיֵה אַרְיֵה יִתְקְרֵי, הַיְנוּ שֶׁהוּא חֵלֶק אֲרִי, לֹא שֶׁהוּא אֲרִי לְבַדּוֹ. וּלְכָךְ, בַּעַל הַמַּאֲמָר הַזֶּה חָשַׁב שֶׁטַּעֲנָתָהּ הָיְתָה בְּקִטְרוּגָהּ, שֶׁאֵין נָאֶה לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד בָּרוּךְ הוּא ^הוכמ”ש הזהר בסוף דבריו אֵיכְדֵין אֶפְשָׁר לָךְ לְאַנְהָגָא עָלְמִין בִּתְרֵין כִּתְרִין כַּחֲדָא וכו’ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁנֵי כְתָרִים כְּאֶחָד, כִּי אִם בָּזֶה לְבַדּוֹ וּבָזֶה לְבַדּוֹ. וְהָיָה הַמְּכֻוָּן שֶׁלָּהּ, לִהְיוֹתָהּ יוֹתֵר מִתְכַּבֶּדֶת כְּשֶׁתִּהְיֶה רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים מִשֶּׁתִּהְיֶה זָנָב לָאֲרָיוֹת. וְאָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֵךְ אֶל מְקוֹם הַתַּחְתִּית, וְשָׁם תִּהְיֶה רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים, אֲבָל "אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִפְאַרְתְּךָ" בָּזֶה, אַךְ אָמְנָם תִּהְיֶה נִקְרֵאת קְטַנָּה, דְּאַזְעִירוּ אִית לָךְ בָּזֶה.

ז׳וְיָצָא לָנוּ לִמּוּד נָאֶה הַזֶּה, שֶׁהִשְׁרִישׁוּנוּ בוֹ גַּם כֵּן חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה כְּשֶׁאָמְרוּ (אָבוֹת פֶּרֶק ד מִשְׁנָה טו) "הֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים". וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין זֵרוּז, שֶׁמִּפְּנֵי כָּבוֹד הַמְּדֻמֶּה, רַבִּים מִן הַתַּלְמִידִים מִתְחַכְּמִים לֵישֵׁב בְּרֹאשׁ, אַף בְּמָקוֹם שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה וְלֹא בְּנֵי סְחוֹרָה, רַק שֶׁיִּקָּרֵא שְׁמָם שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בְּרֹאשׁ, מִמַּה שֶּׁיִּהְיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי הָרַב הַזָּקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה וּבְכִסֵּא הַהוֹרָאָה, לְמַעַן יוּכְלוּ לִשְׁתּוֹת בַּצָּמָא אֶת דְּבָרָיו וּלְשַׁמְּשׁוֹ, וְלִרְאוֹת בְּהוֹרָאוֹתָיו וּבִפְסַק דִּינָיו וּבְהַסְבָּרַת הַהֲלָכוֹת.

ח׳וְאֵין מְקוֹם שְׁאֵלָה שֶׁבַּפָּסוּק (חבקוק ג יא) שֶׁהֵבֵאתִי לְמַעְלָה, "שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד", קוֹרֵא לַיָּרֵחַ בִּלְשׁוֹן זָכָר, וְכָל הַמַּאֲמָר הַזֶּה בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה אִתְּמַר בְּקָרְאוֹ לַלְּבָנָה, שֶׁהֲרֵי כֵּן הוּא בַּמַּאֲמָר דְּפֶרֶק אֵלּוּ טְרֵפוֹת. וְשָׁם כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת (ס: ד"ה אמרה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמְרָה יָרֵחַ כו׳ בִּלְשׁוֹן תּוֹרָה לָשׁוֹן זָכָר הוּא, דִּכְתִיב "וְיָרֵחַ עָמָד", עַד כָּאן.

ט׳מִכָּל מָקוֹם נִמְצֵינוּ לְמֵדִין, שֶׁגַּם בַּמַּאֲמָר הַזֶּה יָצָא לָנוּ תַּכְלִית גָּדוֹל בַּלִּמּוּד הַזֶּה שֶׁאָמַרְתִּי, וְאַל יֵקַל בְּעֵינֶיךָ, כִּי רַב וְעָצוּם הוּא. וְהַלְוַאי יְקֻבְּלוּ בְּאָזְנֵי הַשּׁוֹמְעִים, וְיִלְמְדוּ קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן מִן הַיָּרֵחַ כָּאָמוּר.

י׳וְגַם פֹּה, טֶרֶם שֶׁאֵלֵךְ לִי לְפָרֵשׁ הַמַּאֲמָר שֶׁאַחֲרֵי זֶה, רָאִיתִי לְהַמְלִיץ עַל זֶה הָעִנְיָן פָּסוּק בִּתְהִלִּים ק"ד (פסוק יט) "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ", וְאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק 'אִם אֵין מַכִּירִין' (כה ע"א), "שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ" וְאֵין יָרֵחַ יָדַע מְבוֹאוֹ. כְּלוֹמַר, פַּעַם בָּא בַּאֲרֻכָּה, פַּעַם בָּא בִּקְצָרָה ^וז”ל רבינו בתוספות יום טוב (ראש השנה פ”ב מ”ח): פעמים בא בארוכה. פעמים בא בקצרה. והסיבה לזה שהלבנה יש לה ב’ גלגלים. הגלגל האחד והוא המקיף הארץ. והולך ממערב למזרח. ובתוכו גלגל אחר קבוע בעובי זה הגלגל. ובו הוא קבוע הלבנה. וזה הגלגל תנועתו ממזרח למערב. ונמצאו שכשהלבנה ברום זה הגלגל הקטן שנמצא שיש לה ב’ תנועות הפכיות. ולפיכך היא באה בארוכה. ובמתון. ואם בשפל זה הגלגל. אז הלבנה מתנועעת בגלגלה הקטן ג”כ ממערב למזרח כמו הגלגל הגדול. ולפיכך באה בקצרה. שתנועות גלגל הגדול מן הה’ אל הו’ ומן הו’ אל הז’ ומן הז’ אל הה’. ותנועת הקטן מן הא’ אל הב’. ומן הב’ אל הד’. וכל עוד שהקטן מתנועע מן א’ אל הב’. הנה יש לכדור הלבנה ב’ תנועות הפכים. הא’ מן הא’ אל הב’. והשני מן הה’ אל הו’. שהגלגל הגדול מכריח ומסבב עמו הגלגל הקטן בדרך תנועתו. וכשהקטן מתנועע מן הב’ אל הד’ הנך רואה שהלבנה הקבועה שם נמשכת ג”כ בתנועת הגדול שמן הה’ אל הו’ ומפני זה בא בקצרה.. וּבָא לַיָּרֵחַ מִדָּה זוֹ לָבוֹא פַּעַם בַּאֲרֻכָּה וּפַעַם בִּקְצָרָה, מִפְּנֵי שַׁנּוֹתָהּ אֶת מְקוֹמָהּ לְבִלְתִּי הִדָּבֵק בַּשֶּׁמֶשׁ, כִּי טוֹב לָהּ אָז, שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מָבוֹא אֶחָד, מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לָהּ עַתָּה מַהֲלָכִים נְזוֹרִים ^זמהלכים סוטים מהקו הישר (כמו נזורו אחור) מפני ב׳ הגלגלים שלה, וכבהערה הקודמת..

י״אוְזֶה שֶׁאָמַר שֶׁ"עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים", שֶׁאִלּוּ הָיְתָה דְּבוּקָה בַּחַמָּה, אֵין חֶשְׁבּוֹן לַמּוֹעֲדִים, כִּי הַכֹּל בְּהַשְׁוָאָה וּבְמִדָּה וְקֶצֶב אֶחָד. אֲבָל לְפִי שֶׁהַיָּרֵחַ יָדַע ^חבפשטות לשון חז"ל "שמש ידע וירח לא ידע" קאי על הידיעה הכללית שמהלך השמש ידוע לכל ומהלך הירח אינו ידוע, אולם רבינו מפרש כאן תיבת "ידע" שקאי על הירח עצמו שמכיון שידע מבוא השמש לכן לא רצתה בזה ורצתה לרדת לגלגל הראשון ושם נשתנה ונסתרה כל מהלכה כנ"ל. מְבוֹאוֹ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא נִיחָא לָהּ בְּהָכִי, וְרָצְתָה וּבָחֲרָה מָבוֹא אַחֵר, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עִם זֶה רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים, לָכֵן עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁבָּהּ יִקָּבְעוּ הַמּוֹעֲדִים כַּאֲשֶׁר בָּחֲרָה.

י״בוּבְזֶה הַמַּאֲמָר שֶׁהִיא עַצְמָהּ בָּחֲרָה בְּדֶרֶךְ הַמִּעוּט, לֹא שַׁיָּךְ לְהַזְכִּיר כָּאן עִנְיַן ״הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי וכו׳״. כֵּיוָן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לֹא עָשָׂה עִמָּהּ זוּלַת בַּקָּשָׁתָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר הַמַּאֲמָרִים, שֶׁכַּוָּנָתָהּ וּמַחְשַׁבְתָּהּ לְהִתְעַלּוֹת, לֹא לָרֶדֶת, וְהוּא בָּרוּךְ הוּא הוֹרִידָהּ, אָמַר ״הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי כו׳״: