דרוש חדושי הלבנה ג׳:א׳Derush Chiddushei HaLevanah 3:1
א׳ג) זֹהַר פָּרָשַׁת פִּנְחָס בְּרַעֲיָא מְהֵימְנָא אבו יבואר אשר דברי הרעיא מהימנא הוא בדבר אחד כדברי הזוהר חדש דלעיל בזה שהשינוי היה במקום הלבנה. וחולק עליו במהות השינוי מקום, דבשונה מדעת הזו"ח שבתחילה היתה הלבנה קבועה כזנב לחמה בגלגל אחד עמה וירדה למטה לגלגל ראשון, סבירא ליה לרעיא מהימנא כחכמי ישראל שלא נתחלקה הרקיע לגלגלים, והשינוי היה שמתחילה השפיעה הירח ומיקומה היתה מעל נוגה וכוכב כמו ציור "סגולתא", וירדה תחתיהם כמו ציור "סגול"..
1
ב׳גַּם [כֵּן] כַּוָּנָתוֹ שֶׁלֹּא הָיָה שִׁנּוּי בְּעֶצֶם הַלְּבָנָה מִפְּנֵי קִטְרוּגָהּ מִמַּה שֶּׁהָיְתָה מִלְּפָנִים, רַק בְּשִׁנּוּי מְקוֹמָהּ עִם שִׁנּוּי מַזָּל. רוֹצֶה לוֹמַר, שִׁנּוּי הַהַשְׁפָּעָה, כִּי מַזָּל מִלְּשׁוֹן "יִזַּל מַיִם" (במדבר כד ז). וְרָצָה זֶה הַמַּאֲמָר, בְּמַה שֶּׁמִּתְחִלָּה נִקְרֵאת גַּם כֵּן "גָּדוֹל" וְאַחַר כָּךְ "קָטָן", שֶׁהָיָה זֶה מִפְּנֵי שִׁנּוּי הַמָּקוֹם וְהַמַּזָּל.
2
ג׳וְנֶחְלָק בִּשְׁתַּיִם עִם מַאֲמַר שִׁיר הַשִּׁירִים:
3
ד׳ כִּי לְפִי דִּבְרֵי זֶה הַמַּאֲמָר, לֹא הָיוּ דְּבוּקִים הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ עַד שֶׁהָיוּ נֶחְשָׁבִים כְּמוֹ הָאַרְיֵה עִם זְנָבוֹ, אֲבָל הָיָה כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאַף שֶׁבְּמִדַּת הַגּוּף וְהַהֶאָרָה, הָיָה כָּל אֶחָד מֵאָז, קֹדֶם הַקִּטְרוּג, כְּמוֹ אַחַר כָּךְ.
4
ה׳שֵׁנִית; שֶׁמַּעֲלַת הַשֶּׁמֶשׁ וּמְקוֹמָהּ לְמַעְלָה מִן הַיָּרֵחַ, אַף מִתְּחִלָּה קֹדֶם [הַ]קִּטְרוּג. אֶלָּא שֶׁהַיָּרֵחַ מֵאָז, קֹדֶם הַקִּטְרוּג, הָיְתָה בְּמָקוֹם עֶלְיוֹנִית בוכמו שמסביר רבינו לקמן שלא ס"ל למאמר זוהר זה חלוקת צבא השמים באופן של גלגלים. מִמַּה שֶּׁהִיא עַכְשָׁו. כִּי מְקוֹמָהּ הָיָה אֵצֶל הַשֶּׁמֶשׁ, יִרְצֶה תַּחְתָּיו, וּלְמַעְלָה מִכּוֹכְבֵי נֹגַהּ וְכוֹכָב, וְעַל יְדֵי קִטְרוּגָהּ שָׁבָה לִהְיוֹת תַּחְתֵּיהֶן.
5
ו׳וּמֻכְרָחַנִי לוֹמַר, שֶׁלֹּא הָיְתָה דְּבוּקָה בַּשֶּׁמֶשׁ כְּדִבְרֵי זֹהַר שִׁיר הַשִּׁירִים, מִכֵּיוָן שֶׁהִיא טָעֲנָה לוֹמַר "אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד", וְרָצְתָה כֶּתֶר א׳ לְעַצְמָהּ. וְאִלּוּ שָׁוָה הָיְתָה וּמְדֻבֶּקֶת בַּשֶּׁמֶשׁ, אֵינֶנָּה רְאוּיָה לְכֶתֶר אֶחָד אֲשֶׁר בָּהּ יִשְׁתַּמְּשׁוּ שְׁנֵי מְלָכִים, שֶׁהֲרֵי יִשְׁתַּמְּשׁוּ גַּם כֵּן בִּשְׁנֵי כְתָרִים, כְּמוֹ שֶׁבַּזֹּהַר שִׁיר הַשִּׁירִים כִּנָּה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ בִּתְרֵין כִּתְרִין. אֶלָּא וַדַּאי לֵיהּ לְהַמַּאֲמָר הַלָּז 'רַעֲיָא מְהֵימְנָא' הִיא לְבַדָּהּ הָיְתָה וְלֹא דְּבוּקָה בַּשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם תַּחְתֶּיהָ מִיָּד, וְהָיְתָה שׁוֹפַעַת עַל שְׁנֵי מְלָכִים נֹ״גַהּ וְכוֹ״כָב.
6
ז׳וְאִם תֹּאמַר, הוֹאִיל וְהִיא הָיְתָה שׁוֹפַעַת עַל תַּחְתֶּיהָ, וְלֹא כֵן הַשֶּׁמֶשׁ, לְפִי שֶׁהוּא עַל הַלְּבָנָה וְאֵין הַשְׁפָּעָתוֹ עַל מַה שֶּׁתַּחַת הַלְּבָנָה, אִם כֵּן, אַף אָנוּ, הֵיאַךְ יְכוֹלִין לוֹמַר שֶׁהַלְּבָנָה הָיְתָה שׁוֹפַעַת עַל כּוֹכָב, וַהֲרֵי נֹגַהּ תַּחַת הַלְּבָנָה וּלְמַעְלָה מִן כּוֹכָב, וְאֵיךְ אָמְרָה שֶׁשְּׁנֵי מְלָכִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּכֶתֶר אֶחָד? וְלָאו קֻשְׁיָא הִיא לְפִי דַּרְכֵּי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאֵינָם סוֹבְרִים גמדברי רבינו כאן משמע שדברי חז"ל חולקים על סדר הגלגלים המובא בחכמי התכונה, וצ"ע מדברי הרמב"ם (יסודי התורה פ"ג ה"א) שפסק שיש תשעה גלגלים, ועיין שם במפרש שפירש שאינו סותר לדברי חז"ל, שכיוונו לענינים רוחניים. ובאמת הרמב"ם עצמו התייחס לזה וז"ל (מורה נבוכים ח"ב פ"ט)׃ כבר בארנו לך (פרק ד' מזה החלק) שמספר הגלגלים לא דוקדק בזמן אריסט"ו, ושהמונים הגלגלים בזמננו תשעה, אמנם מנו הכדור האחד הכולל גלגלים רבים וחשבוהו לאחד, כמו שהתבאר למי שעיין בחכמת התכונה, ולזה לא תרחיק עוד מאמר קצת החכמים שני רקיעים הם, שנאמר הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים, כי אומר זה המאמר מנה כדור הכוכבים כולם אחד, ר"ל הגלגלים אשר בהם כוכבים, ומנה כדור הגלגל המקיף אשר אין כוכבים בו כדור שני ואמר שני רקיעים הם, עכ"ל. והנה גם בדברי רבינו מצינו שמביא הגלגלים ומשמע שאינו בסתירה לדברי חז"ל במנין הרקיעים וכנ"ל, וז"ל (תוספות יום טוב מסכת פסחים פ"י מ"ה)׃ להודות להלל כו' - כתבו התוספות י"א ז' הודאות ולא יותר כנגד שבעה רקיעים עכ"ל ואי משום הא יש לי לקיים גירסת הספר דתשעה הוו רקיעים דז' רקיעים לז' כוכבי לכת ושמיני למזלות ותשיעי המקיף ומסבבם בכח בוראו יתברך בכל יום ממזרח למערב הפך תנועתם שממערב למזרח והוא נקרא רקיע היומי. כמ"ש הרמב"ם על זה בפרק ג' מהלכות יסודי התורה והוא הנקרא ערבות ובעשירי הוא אומר למי שעשה וכו' שהוא רוכב ערבות ית' זכרו לנצח נצחים. [ובסדר המשנה דירושלמי לא נשנו אלא שבעה הני חמשה דהכא עד לרומם ועוד שנים לנצח ולגדל]: וצ"ע. שֶׁסִּדְרָן שֶׁל הַכּוֹכְבֵי לֶכֶת סְדוּרִים זֶה עַל זֶה וּלְכָל אֶחָד גַּלְגַּל מְיֻחָד. אֲבָל אָמְרוּ בְּפֶרֶק 'אֵין דּוֹרְשִׁין' (חגיגה יב:), אָמַר רַב יְהוּדָה שְׁנֵי רְקִיעִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר "הֵן לַה׳ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם". רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר, שִׁבְעָה: וִילוֹן, רָקִיעַ, שְׁחָקִים, זְבוּל, מָעוֹן, מָכוֹן, עֲרָבוֹת. וִילוֹן אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם כו׳ כְּדִלְעֵיל. רָקִיעַ שֶׁבּוֹ חַמָּה וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת קְבוּעִין שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם". וְלֹא מִבַּעֲיָא לְרַב יְהוּדָה שֶׁאֵינָם רַק ב׳ שָׁמַיִם, וּמִמֵּילָא שֶׁהוּא אֶחָד לְמַלְאֲכֵי מַעְלָה, וְשֶׁתַּחְתָּיו לִצְבָא הַשָּׁמַיִם כו׳, אֶלָּא אַף לְרֵישׁ לָקִישׁ, שֶׁאָמַר שֶׁמָּעוֹן בּוֹ הֵם הַמַּלְאָכִים, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי אָמַר שֶׁבָּרָקִיעַ, שֶׁהוּא הַשֵּׁנִי, שָׁם כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם.
7
ח׳נִמְצָא דְּבֵין לְמַר וּבֵין לְמַר, כָּל הַכּוֹכָבִים כֻּלָּם בְּרָקִיעַ אֶחָד נְתוּנִים. וְהַשְׁתָּא, אֵין בְּסִדּוּרָן הֶכְרַח שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם זֶה עַל זֶה, עִם הֱיוֹת שֶׁכָּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ, כְּפִי קַבָּלַת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מַהֲלָכוֹ בְּעָבְיוֹ ת״ק שָׁנָה. וִיכוֹלִים לִהְיוֹת זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה. אַךְ כְּמוֹ כֵן אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בְּסִבּוּב, אוֹ קְצָתָם זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה וּקְצָתָם בְּסִבּוּב. וְשֶׁעַל כָּל פָּנִים, אוֹתָם שֶׁבַּסִּבּוּב הֵן, אִם כֻּלָּם הֵן אִם מִקְצָתָם, אֵין בָּהֶם שׁוּם מַעֲלָה מְקוֹמִית זֶה עַל זֶה, כִּי בְּסִבּוּב הָעֲגֻלָּה אֵין רֹאשׁ וְלֹא סוֹף. וְיִהְיֶה לְפִי עִנְיָנֵנוּ עַל כָּל פָּנִים, שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה מַעְלָה מְקוֹמִית. לָכֵן הַיָּרֵחַ מַעְלָה מְקוֹמִית עַל נֹגַהּ וְכוֹכָב, אֲבָל נֹגַהּ וְכוֹכָב אֵין בָּהֶם מַעֲלָה מְקוֹמִית זֶה עַל זֶה, אַךְ הֵם בְּסִבּוּב.
8
ט׳נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁנֹּגַהּ וְכוֹכָב בְּשִׁוּוּי הָיוּ תַּחַת הַיָּרֵחַ, וְהִיא כְּכֶתֶר עֲלֵיהֶם. וְלָזֶה טָעֲנָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד, אֵלּוּ שְׁנֵי הַמְּלָכִים שֶׁתַּחְתֶּיהָ. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכִי וּמַעֲטִי כו׳, וְחָזְרָה כְּסֶגּוֹ״ל נְקוּדָה תְּחוֹת תְּרֵין. כִּי שְׁנֵי אֵלּוּ, נֹגַהּ וְכוֹכָב, נִשְׁאֲרוּ עַל עָמְדָּם בְּשִׁוּוּי.
9