דרוש חדושי הלבנה ב׳:ב׳Derush Chiddushei HaLevanah 2:2
א׳וְגַם פֹּה, טֶרֶם שֶׁאֵלֵךְ לִי לְפָרֵשׁ הַמַּאֲמָר שֶׁאַחֲרֵי זֶה, רָאִיתִי לְהַמְלִיץ עַל זֶה הָעִנְיָן פָּסוּק בִּתְהִלִּים ק"ד (פסוק יט) "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ", וְאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק 'אִם אֵין מַכִּירִין' (כה ע"א), "שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ" וְאֵין יָרֵחַ יָדַע מְבוֹאוֹ. כְּלוֹמַר, פַּעַם בָּא בַּאֲרֻכָּה, פַּעַם בָּא בִּקְצָרָה וז”ל רבינו בתוספות יום טוב (ראש השנה פ”ב מ”ח): פעמים בא בארוכה. פעמים בא בקצרה. והסיבה לזה שהלבנה יש לה ב’ גלגלים. הגלגל האחד והוא המקיף הארץ. והולך ממערב למזרח. ובתוכו גלגל אחר קבוע בעובי זה הגלגל. ובו הוא קבוע הלבנה. וזה הגלגל תנועתו ממזרח למערב. ונמצאו שכשהלבנה ברום זה הגלגל הקטן שנמצא שיש לה ב’ תנועות הפכיות. ולפיכך היא באה בארוכה. ובמתון. ואם בשפל זה הגלגל. אז הלבנה מתנועעת בגלגלה הקטן ג”כ ממערב למזרח כמו הגלגל הגדול. ולפיכך באה בקצרה. שתנועות גלגל הגדול מן הה’ אל הו’ ומן הו’ אל הז’ ומן הז’ אל הה’. ותנועת הקטן מן הא’ אל הב’. ומן הב’ אל הד’. וכל עוד שהקטן מתנועע מן א’ אל הב’. הנה יש לכדור הלבנה ב’ תנועות הפכים. הא’ מן הא’ אל הב’. והשני מן הה’ אל הו’. שהגלגל הגדול מכריח ומסבב עמו הגלגל הקטן בדרך תנועתו. וכשהקטן מתנועע מן הב’ אל הד’ הנך רואה שהלבנה הקבועה שם נמשכת ג”כ בתנועת הגדול שמן הה’ אל הו’ ומפני זה בא בקצרה.. וּבָא לַיָּרֵחַ מִדָּה זוֹ לָבוֹא פַּעַם בַּאֲרֻכָּה וּפַעַם בִּקְצָרָה, מִפְּנֵי שַׁנּוֹתָהּ אֶת מְקוֹמָהּ לְבִלְתִּי הִדָּבֵק בַּשֶּׁמֶשׁ, כִּי טוֹב לָהּ אָז, שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מָבוֹא אֶחָד, מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לָהּ עַתָּה מַהֲלָכִים נְזוֹרִים זמהלכים סוטים מהקו הישר (כמו נזורו אחור) מפני ב׳ הגלגלים שלה, וכבהערה הקודמת..
1
ב׳וְזֶה שֶׁאָמַר שֶׁ"עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים", שֶׁאִלּוּ הָיְתָה דְּבוּקָה בַּחַמָּה, אֵין חֶשְׁבּוֹן לַמּוֹעֲדִים, כִּי הַכֹּל בְּהַשְׁוָאָה וּבְמִדָּה וְקֶצֶב אֶחָד. אֲבָל לְפִי שֶׁהַיָּרֵחַ יָדַע חבפשטות לשון חז"ל "שמש ידע וירח לא ידע" קאי על הידיעה הכללית שמהלך השמש ידוע לכל ומהלך הירח אינו ידוע, אולם רבינו מפרש כאן תיבת "ידע" שקאי על הירח עצמו שמכיון שידע מבוא השמש לכן לא רצתה בזה ורצתה לרדת לגלגל הראשון ושם נשתנה ונסתרה כל מהלכה כנ"ל. מְבוֹאוֹ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא נִיחָא לָהּ בְּהָכִי, וְרָצְתָה וּבָחֲרָה מָבוֹא אַחֵר, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עִם זֶה רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים, לָכֵן עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁבָּהּ יִקָּבְעוּ הַמּוֹעֲדִים כַּאֲשֶׁר בָּחֲרָה.
2
ג׳וּבְזֶה הַמַּאֲמָר שֶׁהִיא עַצְמָהּ בָּחֲרָה בְּדֶרֶךְ הַמִּעוּט, לֹא שַׁיָּךְ לְהַזְכִּיר כָּאן עִנְיַן ״הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי וכו׳״. כֵּיוָן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לֹא עָשָׂה עִמָּהּ זוּלַת בַּקָּשָׁתָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר הַמַּאֲמָרִים, שֶׁכַּוָּנָתָהּ וּמַחְשַׁבְתָּהּ לְהִתְעַלּוֹת, לֹא לָרֶדֶת, וְהוּא בָּרוּךְ הוּא הוֹרִידָהּ, אָמַר ״הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי כו׳״:
3