דרוש חדושי הלבנה ה׳:ד׳Derush Chiddushei HaLevanah 5:4
א׳וּלְעִנְיַן דִּבּוּר הֶהָגוּן שֶׁלֹּא נִתְפַּיַּסְתְּ בְּמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם עִם הַלַּיְלָה, מֵחֲמַת שֶׁטָּעַנְתְּ דִּשְׁרַגָּא כו׳ וְיִהְיֶה לָּךְ לְמַפַּח נֶפֶשׁ, הִנֵּה לְעֻמַּת זֶה "לִימְנוּ בָךְ יִשְׂרָאֵל יָמִים וְשָׁנִים". וְלֹא אָמַר ׳לְמוֹעֲדִים׳, לְפִי שֶׁכְּבָר גַּם הַחַמָּה מִשְׁתַּתֶּפֶת בִּקְבִיעַת הַמּוֹעֲדִים כאעיין בדברי רבינו לעיל פ"ב בשאלה הט"ז., שֶׁתְּלוּיִים בְּחֶשְׁבּוֹן תְּקוּפַת הַחַמָּה כַּיָּדוּעַ לְבַעֲלֵי הָעֶבְרוֹנוֹת.
1
ב׳אֲבָל אָמַר ׳יָמִים וְשָׁנִים׳, אַף שֶׁעִקַּר הַיָּמִים וְעִקַּר הַשָּׁנִים הוּא לַחַמָּה וְלֹא לַלְּבָנָה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי בַּקֻּשְׁיָא (הי״ד) [הט"ז]. אֶלָּא שֶׁבְּכָאן הַכַּוָּנָה בְּיָמִים וְשָׁנִים לְעִנְיָן אַחֵר. וְהוּא זֶה שֶׁהַמּוֹעֲדִים יִהְיוּ נִקְבָּעִים לְיָמִים שֶׁל חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה, לֹא לְמִסְפַּר הַיָּמִים שֶׁל חָדְשֵׁי הַחַמָּה. וְכֵן לְשָׁנִים, שֶׁבַּעֲבוּר קְבִיעוּת הַמּוֹעֲדִים יִתְחַיְּבוּ לִמְנוֹת שָׁנִים גַּם לַלְּבָנָה, כְּדֵי לְחַבֵּר הַמְּאוֹרוֹת בְּמַחֲזוֹרוֹת כבז"ל הרמב"ם (קידוש החודש פ"ו ה"י)׃ כל תשע עשרה שנה שיהיו מהן שבע שנים מעוברות ושתים עשרה פשוטות נקרא 'מחזור', ולמה סמכנו על מנין זה, שבזמן שאתה מקבץ מנין ימי שתים עשרה שנה פשוטות ושבע מעוברות ושעותיהן וחלקיהן ותשלים כל אלף ושמונים חלקים שעה, וכל ארבע ועשרים שעות יום, ותוסיף למנין הימים תמצא הכל תשע עשרה שנה משני החמה שכל שנה מהן שלש מאות וחמשה וששים יום ושש שעות בשוה, ולא ישאר ממנין ימי החמה בכל תשע עשרה שנה חוץ משעה אחת וארבע מאות ושמונים וחמשה חלקים, סימן להם אתפ"ה., כַּיָּדוּעַ גַּם כֵּן לְבַעֲלֵי הָעֶבְרוֹנוֹת.
2
ג׳וְדָבָר זֶה הִתְחַדֵּשׁ לַלְּבָנָה עַל יְדֵי שֶׁנִּתְמַעֲטָה וְיָרְדָה לְגַמְרֵי עַד שֶׁגּוּפָהּ וְאוֹרָהּ נִתְמַעֵט, וְהֻצְרַךְ לְחִשּׁוּב הַשָּׁנִים לַלְּבָנָה לַעֲשׂוֹת חִבּוּר לַמְּאוֹרוֹת לְסוֹף הַמַּחֲזוֹרוֹת. וְכֵן נִצְטַוּוּ לִמְנוֹת לַמּוֹעֲדִים לִימוֹת חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה. אֲבָל לְעִנְיַן קְבִיעוּת הַמּוֹעֲדִים עַצְמָם, לֹא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַלְּבָנָה שֶׁתִּהְיֶה מְעֻתֶּדֶת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּזֶה אַדְּרַבָּה, הָעִקָּר הוּא בַּחַמָּה בְּעִנְיַן תְּקוּפוֹת הָאָבִיב וּתְקוּפוֹת הָאָסִיף, כַּנּוֹדָע מִדִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כגדברי הגמרא בסנהדרין דף יב ודף יג, דחג הסוכות חייב להיות בתקופת תשרי, וחג הפסח בתקופת ניסן, עיי"ש באריכות.. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּעִנְיַן מִנְיַן יָמִים וְשָׁנִים, שֶׁהַיָּמִים הֵם עַל הַלְּבָנָה לְבַדָּהּ מְנוּיִים, בְּאֵיזֶה יוֹם מִימוֹת חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה יִהְיוּ. וְכֵן שָׁנִים, לְפִי עִנְיַן הַלְּבָנָה אֵין לָהּ שָׁנִים, כַּמֻּזְכָּר לְמַעְלָה (שם). אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ הַחֶשְׁבּוֹנוֹת לְעִנְיַן קְבִיעוּת הַמּוֹעֲדִים הִשְׁאִילוּ מִדַּת שָׁנָה לַלְּבָנָה גַּם כֵּן. וְנִמְצָא שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְחַדְּשִׁים מִנְיַן הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים לַלְּבָנָה, וְזֶה לָהּ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.
3
ד׳אָמְנָם לַעֲשׂוֹת סִמּוּכִים לְבַעַל הַמַּאֲמָר, שֶׁלֹּא אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא "יָמִים וְשָׁנִים", וְהָא קְרָא קָא צָוַח "לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וגו'", זֶה יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא (פי"א).
4