דברי חלומות י״גDivrei Chalomot 13
א׳ליל שבת קודש פרשת בראשית תרל"ב. חלם לי דמה שאמרו בבראשית רבה [פרשה מו, ד] על פסוק והיה תמים למטרונא כו' אין בך פסולת אלא צפורן אצבע קטנה גדול קמעא העבירו ובטל המום. זהו באברהם אבינו ע"ה שהיה [תחלה לגרים כמו שאמרו בחגיגה ג' א' והיה עדיין] ערל עד שנימול והיה הפסולת בדבר המחובר לגוף עצמו. דצפורן אף על פי שהוא חוץ לגוף ויכולין לגזזו מכל מקום הוא מכלל הגוף עצמו. אבל בני ישראל דאפילו ערלים נקראו מולים כמו שאמרו בנדרים (ל"א ב') אין בהם עוד פסולת מחובר לעצם גופם כלל. רק הפסולת להם כבטן המליאה ומעלה סרחון וכשנפנה ויצא הפסולת המסריח מקרב גופן עבר המום. ואין שום פסולת וסרחון בבני ישראל מעצמיותם רק דא' יש בקרב גופם המסריח ובקרבם כח הדוחה לדחותו ולהוציאו בעל כרחו מגופו ויסור הסרחון [והמשל מכיון שמצד אחד טינופת זו גרוע דהוא בפנימיותו וגם שמסריח הרבה עוד שאי אפשר לעמוד אצלו וגורם חס ושלום לשכינה שתסתלק. אבל מכל מקום הכל לא מצד עצמיותו דאיש יהודי וכמו שאמרו סנהדרין מאן דאמר ריש עמוד א' היינו דאמרי אסא דקאי ביני חילפי כו' עיין שם דחטאי בני ישראל הם דברים שמבחוץ הסובב לעצמיותו כקוצים הסובבים לשושנה וטבע עצמיותו לדחותו בעל כרחו ובקל הסרחון סר ויוצא ממנו].
1
