דברי חלומות י״דDivrei Chalomot 14
א׳מוצאי שבת קודש בראשית א' דראש חדש חשוון. נדמה לי שהוא ראש השנה וציוו לי לילך להגיד איזה דבר לפני העם קודם התקיעות. ואמרתי אגיד להם רק הפסוק תקעו וגו' שמצות היום בשופר והוא בכסא ליום חגינו עתה ביום החג הוא מכוסה ונעלם ואין אתנו יודע טעמו וסודו של דבר שיהיה מאיר נוכח עינינו. כי חוק לישראל הוא שניתן לבני ישראל דרך חוק וגזירה בלא טעם רק אלהים הבין דרכה. ומשפט שהוא דבר שיש לו טעם וסברא הוא לאלהי יעקב דאצלו קרוי מצוה זו משפט אבל אצלינו הוא בגדר חוק שטעמו בכסא ונעלם. אבל הוא רק עתה ביום החג ואחר שקיימנו מצות החג והתקיעות המצוה עצמה היא נר המאירה לנו לעמוד על טעמה וסודה ולהאיר במעמקי הלב [כי עיקר המצות דמברכין אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניס קדושה בלב כל מצוה קדושה מיוחדת כפי אור דאותה מצוה. מצות שופר מביאה יראה בלב וכמו שכתוב אם יתקע וגו' ועם לא יחרדו. וזהו עיקר המבוקש מאיש הישראלי וכמו שכתוב מה ה' וגו' כי אם ליראה ונאמר סוף דבר הכל וגו' האלהים ירא וגו' כי זה כל האדם. ועל כן מצוה זו בראש השנה להכניס היראה בלב על כל ימות השנה. וזהו הרגשת אור המצוה כאשר טועם בלבו מהקדושה שמכנסת בלב זהו שהטעם והטעימה גלוי בלב. וזהו משפט על דרך שאמרו בברכות (סא:) צדיקים יצר טוב שופטן. וחוק הוא גזירה שאין להרהר אף שאין לו שום הרגשה בלב מה טעם וטעימת קדושה בלב מזה כי מסתמא הוא במעמקים ובהעלם שלא בהתגלות לבו ואין הוא עצמו מרגיש. ובזה יש חילוק בין המצות דיש שכל אחד מרגיש וטועם בלבו אור הקדושה הנכנס ללבו בעשייתה. ויש שנעלם אצל רוב בני אדם זולת אצל יחידים כמשה רבינו ע"ה שטעם טעימת כל המצות בלבו כמו שאמרו (מדרש רבה ותנחומא חקת) לך אני מגלה טעמי פרה ולאחרים חוקה דעל כן נקרא איש האלהים וכן כל אחד כפי מדריגתו אבל ברוב בני ישראל הוא דרך חוק. ומצות שופר בראש השנה עצמו אין הקדושה מתגלית בלב עדיין והוא בכסא רק אחר כך היא פועלת בהתגלות לבו. וכל מחשבות של יראת שמים הבאים ללב האדם בכל ימות השנה הכל מקיום מצות שופר בראש השנה. ואין כאן מקומו להאריך יותר.
1
