דברי אמת, דברי אמת על הגמרא, בבא קמא כ״ח בDivrei Emet, Divrei Emet on Talmud, Bava Kamma 28b
א׳ה"ד מתכוין. לכאורה תמוה ה"ד מתכוין מתכוין לשבר ואי משום דברי התוס' לאביי האיך ניחא ועוד לשון ה"ד אינו מובן כ"א התוס' מתרצים מדוע לא פי' רבה כאביי נראה דהי' ראוי לומר ר' יהודא אומר אינו חייב אלא במתכוין ודו"ק. ואפשר זה נמי כוונת התוס' ולאביי לא קשה לשון זה די"ל משום הכי קאמר מתכוין חייב כו' משום דקאי נמי אלאחר נפילה. וניחא נמי דלא קאמר לאביי זכה בחרסית ולא נתכוין ולפרש לזכות בחרסי' משום דקאי נמי אשעת נפילה והא דקאמר אח"כ ממאי הלא מוכרח לפרש דבתרתי פליגי משו' הני הדקדוקי' הנ"ל י"ל דקאי אר"מ ממאי דבתרתי ס"ל דחייב דילמא רק בשעת נפילה כנראה מרבה או רק לאחר נפילה דזה דוחק ולומר דר"י ידע מר' מאיר מה שלא מוכח בלישני בפירוש ודוק. וא"ל מדוע לא הקשה גם זה ארבה לשון כפול הוחלק במים ולקה בחרסית י"ל דלפי רבה נמי היה נימא זה כאשר נבאר בהתוס' ד"ה והתניא דשייכות קושיא שני' אחר הראשונה נראה דאי לאו הקודם מנ"ל דהי' זמן לסלק הלא משמע במתני' תיכף מחמת הנפילה חייב. אך לפי תירוצם הוחלק במים משמע תקלת מימיו הוא ולא אדם המזיק משמע רק מחמת מים ולא בשעת נפילה ולא היה לו לסלק. ותירוצם אח"כ שר' מאיר מחייב בכל ענין נראה להם מלשון כפול הוחלק במים או שלקה בחרסית לילף מים מחרסית דלא מחמת מים לחוד כ"א מכח אדם כנראה מחרסית שע"כ היה משמע להם דמקרי אדם המזיק אי לאו מהוחלק במים. וכן מהוחלק במים מגלה על חרסית נמי דלא מכח אדם תיכף להיות נקרא אדם המזיק ודו"ק: וא"כ גם לרבה מתורץ הלשון כפול כ"א שנפרך רבה מהברייתא ודו"ק. ומה שלאביי הוא להיפך הוחלק אשעת נפילה וחרסית אלאחר נפילה משום כיון שמפרש אשעת נפילה ואחר נפילה ניחא יותר לומר הראשון אשעת נפילה והשני אלאחר נפילה:
1
ב׳בתוס' ד"ה אמר רבה כו'. הקדמה שקודם הקושיא י"ל דבלא דבריהם אפשר לומר טעם רבה כי נשברה משמע לו גם נפשרה וא"כ לק"מ די"ל נתקל דהכא הוי פושע יותר והא דדייק מכלל דמחייב ר"מ אפי' נפשרה כו' הדיוק הוא ממה שלא פירש מתכוין ממש כנ"ל כמו שפירשתי. אלא ע"כ נשברה מפרש [נפשרה] וע"כ דוחק לרבה להרחיק פלוגתת' ר"מ מחייב אפי' נשברה [נפשרה] ור' יהודא לא יחייב נתקל. וא"ל א"כ יפרש ר"י אנתכוין להעביר ממקום למקום לקרב פלוגתתם. זה א"א לומר דר' יהודא פוטר בשומר חנם ודו"ק. אך זה נראה להם דוחק לומר נשברה משמע אפי' נפשרה ע"כ כתבו כן פירושה. וכתבו וא"ת כך להקשות על זה וי"ל כו' ודו"ק:
2