דברי אמת, דברי אמת על הגמרא, בבא קמא ו׳ אDivrei Emet, Divrei Emet on Talmud, Bava Kamma 6a
א׳מה שפי' רבא בעניין אחר מאביי י"ל משום דלאביי לא מרבי מכולם כ"א מאש ובור ולא משור וכדאי' בתו'. ורב אדא בר אהבה פי' כדי לפרש הברייתא מנלי' דאתי ממה הצד דמתני'. ורבינא מוסיף מה שתנן אתי ממתני' מכל מה הצד דלרב אדא בר אהבה אתי רק ממה הצד א'. דזה נראה בעזרת אל ית' מדויק ברש"י ז"ל אחר העיון יפה. כי קודם בד"ה אש תוכיח פי' והיינו דנקט במתני' הצד השוה. ואח"כ בד"ה שור יוכיח כתב בלשון אחר והיינו הצד השו' כו' ואח"כ בריש ע"ב ד"ה שור יוכיח כתב והיינו מצד השוה דמתני' ולפי הנ"ל ניחא דדוק היטב:
1
ב׳שם בגמ' כל אלו שאמרו כו'. אינו מובן לשון כל אלו והם רק שנים היה לו לומר אלו שאמרו ורש"י ז"ל דחק עצמו לפרש בד"ה כל אלו ואפשר לומר דאי לא הלשון הזה ה"א אעפ"י שהוא ברשות הרבים אם נתנו לו רשות בני רה"ר אך הי' בימות החמה שאז אי לאו שפתח הוא הוה נאה ואי"א להיות נזוק כ"א על ידו ע"כ חייב לשלם משא"כ בימות הגשמים גם בלעדו הוא מלוכלך ואי לאו הוא הוה נזוק בל"ז ה"א דפטור ע"כ אמרו כל אלו שאמרו. ואפשר זה נמי כוונת רש"י ז"ל כל אלו שאמרו חכמי' שיש להן רשות כו':
2
ג׳תו' ד"ה היינו בור כו'. ועוד דאי בהיזק דלאחר נפילה איירי כו' צ"ל דהתחלת הדבור קאי על לא אפקרינהו ולשמואל היינו בור ודוק:
3
ד׳בא"ד קושית המהרש"א נרא' לישב כי לכאורה אין בזה חלוק מבור כי אדרבה כ"ש הוא וכדאיתא בדבור זה סוף עמוד א' יש ללמדם מבור דעדיף היזק דידהו כו' כ"א כוונתו דא"כ גם מאש לא חלוק דעדיף מני' במה שאין כח אחר מעורב בו. אך לפי התו' דלעיל דף ה' ע"ב ד"ה כי שדית בור ניחא הכל. דהאמת לענין בור עדיף בזה שדרנו להזיק מעט שלא במקומו וכנ"ל ואש עדיף מני' במה שכח אחר מעורב בו והולך למרחוק ע"י זה ודו"ק:
4
