דברי אמת, דברי אמת על הגמרא, בבא קמא ח׳ אDivrei Emet, Divrei Emet on Talmud, Bava Kamma 8a
א׳תוס' ד"ה מר לית לי' תקנתא דעולא כו'. צ"ל דלא פליגי רבנן כיון דהוי עדית לא יגבה הגם דלא שייך שמא יראה שדה נאה דאל"כ גם אם אית לי' עדית נמי לא יגבה בינונית ודוק:
1
ב׳ד"ה להוציא פחות שבכלים. וא"ת כו' ונראה דהלכה בשלו הן שמין. י"ל הסמיכות להתירוץ כי בל"ז הייתי אומר ע"כ דעולא לית לי' אותו תירוץ בתרא כ"א כתירוצים ראשונים כאן מדעתו כאן בע"כ א"נ כל דיהיב לו יהיב ממיטב. משא"כ לדידן דהמסקנא כתירוץ אחרון וא"כ מדאורייתא דינא דב"ח בעידית דכל מילי מיטב כ"א החכמים אמרו להיות בבינונית משו' טעם שהביאו התוס' לעיל ד"ה מר לית לי' דעולא ע"כ איתא במשנה דב"ח בבינונית. א"כ י"ל ודאי אי אפשר לומר ליפלוג ולומר דדיני' בזבורית. ורבינא דסבר לומר דפליגא בדעולא נמי ס"ל כתירוצים ראשונים כאן מדעתו כו' או כל דיהיב ליה ממיטב יהיב ובזה לא הוה כן הלכה דסתם תלמודא מסיק לעיל כל מילי מיטב הוא. וכיון דרבינא לבסוף משני תירוץ אחר ס"ל דתירוצי' הראשונים דחוקים ודאי בסברא לא שייך למיפלג עלי' כ"א דלא ידעו לדחות ולומר לעולם בשלו הן שמין ע"כ דחקו בתירוצים דלעיל וכדאיתא בהרא"ש אשינויי דחיקא לא סמכינן וא"כ כיון דלדידן דדחי לעיל התירוצים הראשונים בדחי' גמירה ודאי ליתא דרבינא וצ"ל כסברת האיתיבי' דמוכח דבשל עול' הן שמין כן הייתי טועה משא"כ עתה שתירצו התוס' את דברי עולא לתירוץ המסקנא דכל מילי מיטב הוא נמי כי להוציא לאו דוקא והה"נ אם נותן לו קרקע בו תלוי ליתן לו מה שחפץ. וא"כ י"ל נמי בשלו הן שמין ע"כ כתבו עתה כן כי עתה אפי' דהלכה כן ודוק:
2
