דברי אמת, דברי אמת על הגמרא, בבא קמא ט׳ בDivrei Emet, Divrei Emet on Talmud, Bava Kamma 9b
א׳תו' ד"ה עד שליש במצוה. א"ל דמשני מפי' רש"י משום דעד שליש במצוה פעם שנית הוא מיותר ודוק. וכן שמעתי שכתוב בספר שזה טעמייהו:
1
ב׳גמ' אילימא בשור קשור כו' דכוותי' גבי אש גחלת מ"ש כו'. לכאורה דכוותי' גבי אש גחלת מיותר כי הלא אי' שלהבת יותר קשה מ"ש. אך יש לדקדק לשון כפול מ"ש ומ"ש הל"ל מ"ש הכא מהכא אך הנה לכאורה יותר היש ניחא למימר בשור מותר כו' ולא קשה מלקמן כסהו כראוי פטור כי קודם ראוי להיות בהרישא ניחא אך משום דקודם רוצה לפרש אליבא דכ"ע לר' יוחנן ולריש לקיש ע"כ אמר קודם בשור קשור כו' דכוותי' גבי אש גחלת ופטור אליבא דכ"ע משא"כ אי הוה אמר בשור מותר הייתי מוכרח לומר גבי אש שלהבת והוה חייב לריש לקיש וזה הוא שאמר דכוותי' גבי אש גחלת והוא טעם אמה שאמר בשור קשור ולפי זה ניחא הלשון כפול כי מקשה כן מ"ש הכא דחייב בבור מכוסה ממה שאמר לקמן כסהו כראוי פטור וא"ת משום דחרש מקלקל על זה קאמר ומ"ש הכא הלא ילבה הגחלת ודו"ק:
2
ג׳ולקמן בר' יוחנן דכוותי' הכא בשור מותר כו'. זה יותר תמוה שהוא מיותר כי אם תאמר בשור קשור יותר קשה מ"ש אך י"ל כוונה לשלול קושית התוספות דשלהבת לר' יוחנן הוה כמו גחלת לריש לקיש ולא קשה מידי. וא"כ הויה ליה ברישא דכוותי' בשור קשור על זה אומר לשלול זה דכוותי' בשור מותר כלומר דהטעם הוא בשלהבת שפטור דהחרש שומר וא"כ דכוותי' בשור מותר כי הוא שומר וע"ז מקשה מ"ש הכא. ושמעתי אח"כ בשם מהרש"א נראה שג"כ כוונתו לתרץ זה במה שכתב ודוק ודוק. הלשון כפול לא הי' בידי לתרץ כאן וצ"ל לכאורה אגב שאמר לעיל מ"ש ומ"ש וכאשר תרצנו אמר גם כאן לשון כפול:
3
ד׳בתוס' ד"ה ולר' יוחנן כו' ובשור קשור כו'. לכאורה זה מיותר לענין הקושיא וי"ל דשני דברים מקשה א' התימא ועוד הדכוותי' לא נייחא. ופירוש המהרש"א ז"ל ידוע:
4
ה׳שם בסוף הדף ובהאי סברא פליג אריש לקיש. אפשר רצונם בזה טעם לתירוצים שע"כ הי' נראה להמקשן טעם ר' יוחנן שהקטן שומרו ודו"ק:
5
