דברי אמת, דברי אמת על הגמרא, בבא מציעא ל״ז בDivrei Emet, Divrei Emet on Talmud, Bava Metzia 37b
א׳תוס' ריש העמוד. י"ל רצונם בדבורם כיון שאינו לא קושיא ולא תירוץ. אך דהנה בר"א שמותי היא הפי' הוא לשון שמתי כידוע והתו' נ"ל פירשו שהוא מתלמידי בית שמאי. ע"כ י"ל זה כוונתם כאן שלא תיקשי עלייהו הלא גם ר"ע הוא מתלמידי בית שמאי אף עפ"כ הלכה כמותו מחבירו וא"כ האיך לא פסק כר"א בשביל זה ע"כ מוכיח שלא כן הוא וק"ל:
1
ב׳שם מה שמקשה מהרש"א ז"ל על הקושיא שעל ר"ע יתרץ גזל דעביד איסורא לכאורה י"ל שהגמרא סמכה על לקח מחמשה בני אדם שמביא התוספת ד"ה ומי אמר רבא. ואפשר לומר דבא"ד קאמרי וה"ה דבלא רבא ה"מ למיפרך מר"ע דגבי מקח הסמיכות לדבריהם הוא פשוט דבלא דבריהם הייתי אומר דלא ידע המקשן מלקח מחמש בני אדם משא"כ לפי דבריהם וא"כ מקשה המהרש"א שפיר דא"כ גם בלא דבריה' ידע שפיר ודו"ק:
2
ג׳שם ד"ה שלא מדעתו. י"ל כוונתם דלפי רש"י דוקא שלא מדעתו דגם אם לא ראה אם ידע בין א' לשתים מקרי ב' כריכות משא"כ לפי דברי התוספת:
3
ד׳שם ברש"י במתניתין מתוך הגדול ישברנו וכן בגמ' לכאורה מנ"ל דלמא לימכר ושמעתי שהנ"י פי' כן למכור ונראה לפרש רש"י דיש לדקדק למה תנן א' יפה מנה וא' יפה אלף זוז הו"ל למימר א' יפה מאתים זוז כמו שתנן קודם מנה ומאתים ע"כ ישברנו וא"כ לא מצי למיתני שוה מאתים דאם ישברנו לא יהי' החצי שוה מנה:
4