דברי ריבות קנ״טDivrei Rivot 159
א׳שאלה ראובן נשתתף עם שמעון ושם ראובן כמות מעות ושמעון שם כנגדו גם הוא כמות מעות והלבישום בסחור' והוליכם שמעון לויני"אצה למוכרם שם ולהחליפם ויש שטר שותפות ביניהם וכותב שם שאם ישלח לו ראובן עוד חשבון שיקבל אותו וימכור אותו וכן שמעון שישלח אליו וראובן ימכור כדרך השותפין ושמעון זה חזר מוינ"יציאה והביא עמו סחורות ועכבם בידו ובקש ממנו ראובן שיתן חשבון מכל מה שעשה ושיתן לו חלקו מהשותפות ושמעון השיב שאינו רוצ' לתת לו כלל עד שיעש' לו שטר פטור כללי מכל דבר וראובן השיב לו שיתן לו מה שיתן ויכתוב לו שובר על שטר השותפות כי הוא צריך לשלוח בעד ראיות בויני"איציאה איך לא הלך עמו בנאמנות ושאר טענות שיש לו עמו שאי אפשר לבררם עתה ושמעון היה דוחהו ומעכבו בממונו בלי שיתן לו כלל מממונו עד שיעש' לו פטור מוחלט וראובן היה טוען שיעמוד בדין ושמעון השיב שנלך במקום אחר לעמוד בדין פעם במקום זה פעם במקום אחר עד שראובן היה עשוק ואנוס מפני צורך ממונו גם כי להיות ששלח אליו חשבון למכור שם שלא היה כתוב בשטר השותפות והיה יכול להכחישו שלא קבלו וכן חשב שלא יטעון ששלח לו חשבון אחר מויני"ציא אחרי לכתו שם באופן שמפני שחשב ראובן להפסד זה וגם שחייב ראובן מעות לתוגרמים וצריך ממונו לפרוע חובו וכן שלא יכבוש לו ממונו לכן הוכרח לעשות לו שטר פטור כרצונו וקבל עליו שבוע' בבטול כל מודעי וכו' ופסל עליו עדי מודעא וקבלם למודרי הנא' שלא יתבע עוד שום תביעה לשמעון זה וקודם שכתב שטר פטור זה מסר מודע' בפני עדים כשרים איך כל מה שיעשה הוא באונס גמור ובטל כל ביטול שיעש' וכן ביטל מה שיפסול העדים וכן הקבלה למודרי הנאה ונשבע שבוע' בתורה לתובעו בדין ושאל השואל אם במודעא זו כפי מה שכנו בה יש היתר בשבוע' ובמחילה שנשבע ושמחל אחרי זה שהיה באונס כנזכר לעיל וכמו שכתבו העדים והכרנו באנסו ואו לא.
1
ב׳תשובה דסלקין לעילא ודנחתין לתתא ידעינן דמודעא זו מודעא רבה וגדולה וקיימת ועמדת על תל' ואין בטולה ביטול וטעמא דמילתא שהרי כתב רבינו האי גאון הביאו רבינו ירוחם נתיב י"ח כל מי שמגזים לחבירו אפילו בממון ויכול לעשותו אפילו לא עשאו כותבים עליו מודעא וכותבים העדים ידענו באונס פלוני וכו' וכיון שכן בנדון דידן כיון ששמעון היה מוחזק בנכסי ראובן וכובש אותם ואומר לא אתן לך מאומה אם לא תעשה כך וכך כמו שבא בדברי השאלה פשיטא ופשיטא דחשיב אונס וכתבינן מודעא ואף על גב שכתב הה"ר יוסף קולון סימן קפ"ו על שמעון שטען שמה שנתן לגיסתו יתר על כתובת' היה באונס מפני שראובן אחיה גזם אותו להביאו בערכאות של כותים וכו' כתב הרב הנזכר דלא חשיב אונס משום דעביד איניש דגזים ולא עביד וכו' וכיון שכן בנדון דידן נימא נמי הכי דשמעון זה היה מגזים שלא יתן לראובן כלל אבל לא עביד ונמצא שאין כאן אונס כלל ומה שעשו ונתפשרו ראובן ושמעון עשוי.
2
ג׳ליתא דאין הנדון דומה לראיה דהת' מחוסר מעשה להביאו בערכאו' וכההיא דמייתי הרב הנז' עלה האי מאן דנקט מגלא ותובילה בידיה ואמ' איזיל ואקטליה לדקלא דפלניא וכו' עד מאי טעמא דעביד איניש דגזי' ולא עביד וכו' אבל בנדון דידן שאינו מחוסר מעשה כי אם בשב ואל תעשה עושה כונתו ובידו לעשותו פשיטא ופשיטא דלא אמרי' עביד איניש דגזי' וכו' וכמו שכתב הוא שם דבעובדא דפרדסא דמייתי פרק חזקת הבתים כיון שכובש שטר המשכנתא חשיב כמאן דעבד כיון דברשותיה הוא למעבד וכו' אף בנדון דידן בהיות שמעון זה כובש טענת האמת ומכחיש המעות ששלח לו ראובן שם לויניציאה ובידו לעשותו לא חשיב מחוסר מעשה עד שנאמר עביד איניש דגזים ולא עביד אלא חשיב כמאן דעבד ודמי ממש דפרדסא דפרדדסא ובהא ודאי כתבינן מודעא.
3
ד׳וכיון דבנדון דידן ראובן זה מסר מודעא קודם שכתב שטר הפטור הן על מציאו' הפטור הן על פסול עדי המודעא הן על בטול המודעא וכו' והעדים מעידים שהכירו באונסו כמו שכתוב בשטר המודעא ודאי שאין בביטול זה ממש ושטר המודעא נשאר קיים וראובן זה יכול לתבוע ולטעון נגד שמעון כבתחילה וזה ממה נפשך אי חשבת לנדון דידן בפשרה דהוי דומיא דמכר וכמו שכתב הרמ"בם פרק עשירי הלכות מכירה הא איכא רב האי והר"מה דסברי דאף על גב דביטל מודעא לא מהני ביטול עד שיעידו העדים שידעו בסילוק אונסו כמו שהביאו חו"מ סי' ר"ה ואף אם נרצה לומר דמהני ביטול המודעא כמו דמהני סילוק האונס מכל מקום בנדון דידן כיון שמסר מודעא על כל הבטולים שיבטל אין כל הבטולים כלום וכמו שכתב נמקי יוסף פרק חזקת הבתים וז"ל הילכך כל היכא דמסר מודעא על כל הבטולין וידעי' באונסיה לא הוו זביני וכן כתב הרמב"ם פ"י הלכות מכירה ואף על גב שכתב הרש"בא שאם פוסל עדי המודעא מהני הביטול דשוינהו לנפשיה כעדים פסולי' הרי כתב הר"נבר שם שאם מסר מודעא אף על פיסול העדים אכתי לא מהני שאף על פיסול זה מחמת אונסו הוא שפוסל אותם וכבר קדם ומסר מודעא על זה ולפי' נראה לו דכל היכא דידעינן באונסיה ומסר מודעא על המכר ועל כל הבטולי' שיעשה ואף על פיסול העדים הרי המכר בטל ואין לו תקנה ע"כ.
4
ה׳אף כאן בנדון דידן הרי מסר מודעא ראובן על כל הבטולים ואף על פסול העדים והכירו העדים באונסו נמצא שאין בפשרת ראובן כלום ויכול לתבוע תביעתו כל שכן דבנדון דידן דמין למתנה שאין כאן אלא מחילה שמחל לראובן ממה שהגיע לחלקו וזכותו בשביל שיתן לו שמעון איזה דבר ויודה לו מה שיש בידו דבהא ודאי גלוי מלתא בעלמא שאינו מוחל מדעתו מהני לבטל מחילתו כל שכן בנדון דידן שמסר מודעא והכירו באונסו ומסר גם כן מודעא על כל הבטולים ופסול העדים דפשיטא ופשיטא דלא מהנייא ביטול אפילו לפי סברת הרא"ש דסבר דאם כפהו לבטל מודעא מהני הביטול וכמו שכתב הטור סימן ר"ה דעד כאן לא קאמר הרא"ש אלא במכר אבל במתנה ומחיל' לא. כלל העולה דבהא סלקינן ונחתינן שאין בביטול זה ממש והמודעה עומדת על תלה ויכול ראובן לתבוע ולטעון טענותיו נגד שמעון כבתחיל' אלא שעבר על שבועת שוא וכמו שפסק החכם השלם הפוסק נר"ו זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי. הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה:
5
