דברי ריבות קצ״זDivrei Rivot 197
א׳שאלה עיר אחת שיש בה שתי קהלות וזה כמו עשר שנים או יותר הסכימו הסכמות ותקנו תקנו' ובכלל' הסכימו שכל פרנס אשר ימנו הקהלות כל מה שיעש' יהיה עשוי הן לטוב או למוטב וזה נעשה ברשות ועצת והסכמת שתי הקהלו'. ועוד תקנו למנות בכל שנה שלשה פרנסים שנים מהם מהקהל האחד ואחד מהקהל השני ואז תיכף על פי הגורל מנו כ"ד פרנסי' לשמנ' שני' רצופי' שלשה בכל שנה. ויהי בשנה הזאת קמו אנשי הקהל האחד והעמידו שלשה פרנסים מהם להנהיג הקהלות ולא רצו למנות עמהם גם יחד פרנס מהקהל האחר וכראות אנשי הקהל ההוא כי לא מנו מהם פרנס קמו עמדו כאיש אחד ומנו לעצמם שני פרנסים מביניהם כדי שעל פיה' יצאו ועל פיהם יבואו ונתקשרו בקשר אמיץ עם חומרות ושבועו' לעמוד כלם יחד באחדות גמורה כדי שלא יעלילו עליהם הקהל האחר ולא יכריחום על שום דבר אשר לא כדת האמנם בענין הצדק' ומסי' וארנוניו' הניחו הדבר כקדם ותחלה כיס אחד לשתי הקהלות וכשראו פרנסי הקהל האחד שנתמנו שני פרנסים אחרים מהקהל השני להיות עמהם בענייני הקהלות יע"א מיאנו בהם וטענו עליהם ואמרו שהיה להם הסכמה קדומה שלא למנות פרנסים כי אם מהשמונה בוליטאש שהיו כ"ד אנשים ואף כי נשלמו זמניהם זה כמו ארבעה שנים עוד עשו ד' בוליטאש אחרו' לד' שנים אחרים שהם נשלמים לפסח הבא ראשון והם בכלל ההסכמו' הראשונו' ועל זה הרבו לחלוק עליהם ובפרט נתקוטטו עם ראובן מהקהל האחד והטיחו דברים נגדו באומרם כי עבר חק הפר ברית ההסכמות לפי שהוא היה רשום בח' הבולטאש הראשונות וטענו עליו למה היה ממנה פרנס שלא כפי ההסכמ' הקדומה והשיב להם ראובן ואמ' האמת כן הוא שאני הייתי מהח' בולי' הראשונות האמנם כבר נשלם זמנ' בשנת השכ"ג ליצירה והד' בוליטאש שהוציאו אחר כך לא נכללו בכלל הקדומו' ולא הסכימו בזמן עשייתם שום הסכמה כלל לא בכתב ולא בעל פה ואם כדבריכם כן הוא לכם להביא ראיה ובריא לי שלא נעשתה שום הסכמה כלל לא בכתב ולא בעל פה בזמן עשיית הארבע בוליטאש ואין אתם נאמנים על דבריכם עד שתביאו ראיה ברורה לדבריכם האמנם אחר שתביאו ראיה לדבריכם הגם שנשבעתי ונתקשרתי בקשר אמיץ להיות עם אנשי קהלי באחדות גמורה כנ"ל עם כל זה להשקיט המחלוקת אהיה עמכם עד הפסח הכ"ד שהוא תשלום זמן הד' בוליטאש הנז' מטעם דאין שבועה חל על שבועה האמנ' הקולר יהיה תלוי על צואריכם אם אינו כדבריכם ואתם המחטיאים אותי לעבור על מה שנתקשרתי עם אנשי קהלי אז השיבו לו הקהל האחר ואמרו לו בזה התנאי נקבל אותך שתכריח לכל אנשי קהלך תחתינו ותחתום עמנו לזמן עשרים שנה לעשות ככל אשר אנחנו עושים הטוב והישר בעינינו וימאן ראובן הנזכר לשמוע לדבריהם כי ראה כי כוונתם לחרחר ריב ומדון ומעשיהם אינם לשום שמים וחזר לקהלו ואז הקהל האחר הביאו עדים מקהלם שהעידו שהד' בוליטאש האחרונות היו בכלל הראשונות והעדים הנזכרים הם התובעים עצמם וטוענים שלא יהיו פרנסים זולת הפרנסים שהקימו הקהל האחד והם אשר בערו אש המחלוקת בין הקהלות יע"א.
1
ב׳ועתה יורנו רבותינו תופשי התורה מורי צדק הדין דין אמת לאמתה של תורה אם ראובן הנזכר ואנשי קהלו יהיה הרשות בידם למנות להם בקהלם פרנסים כרצונם ולא ימחה איש בידם ולא יהיו מחוייבים לשאת עליהם עול הפרנסים מהקהל קדוש האחד לבדם מכמה טעמי חדא שהרי ראובן טוען בריא לי שהארבע בוליטאש האחרונות לא נכללו בכלל הראשונות ונאמן הוא לעצמו בדבר כזה אחר שאין ראיה ברורה ביד הכת המנגדת לפי שהעדים שמעידים כנגדו הם מהקהל האחר והם התובעים והם נוגעים בעדות דמטי להו הנאה בעדותם ולא מהימני ואם ת"ל שהעדים המעידים הם נאמנים כדי להכריח לראובן להיות עם הפרנסים מהקהל האחד עד חג הפסח הבא ראשון ולא יהיה מחוייב לקיים שבועתו אשר נשבע עם אנשי קהלו מטעם דאין שבועה חל על שבועה הודיעוני רבותינו אם יש לאל ידי הפרנסים האחרים לכופו לחתום עמהם לזמן עשרים שנה הנ"ל או אם יהיה הרשו' נתונה בידו לעשות כרצונו, לאחר הפסח הבא ראשון על הכל יורנו מורי צדק מיותר ושכרם כפול מן השמים.
2
ג׳תשובה מי יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד תכונתו של ענין זה לידע מה היתה הסבה שאנשי הקהל האחד שינו סדרי בראשית להעמיד שלשה פרנסים מהם להנהיג הקהלות נגד הסכמתם ומנהגם שהיה מימי קדם להעמיד פרנס אחד מהקהל האחר וזה שלא ימנע או הסבה היתה מפני שלא נמצא שם בעיר האיש הנברר מאותו הקהל להיות פרנס שכפי הנשמע מתוך דברי השאלה מתחלת זמן ההסכמה ביררו וניקבו בשמות הפרנסי' והאנשים שהיה להם לשרת במנוי הפרנסות בכל שנה ושנה ולכן נאמר ונדון לכף זכות לאנשי הקהל אשר העמידו שלשה פרנסים כלם מקהלם ולא העמידו פרנס אחד מהקהל האחר שעשו זה לבלתי היותו נמצא בעיר או שהלך לדרכו או לבית עולמו ולכך העמידו אחר במקומו.
3
ד׳ודאי שלא הועילו כלל בתקנתם ואין חייב שום אדם מהשתי קהלות לשמוע לקולם ולקבל שום תקנה מתקנתם כיון שהאיש ההוא הנברר מהקהל הב' אינו עומד במעמד הב' פרנסים האחרים וראיה לזה כתב הראש בתשובותיו כלל ו' על קהל שבררו ברורים לתקן תקנו' הקהל וכו' ארכו הימי' מת א' מהברורי' והנשארים הסכימו לעשו' תקנו' וכו' עד אבל מה שטועני' הקהל שבטל' הסכמת' במיתת א' מהם נ"ל טענת' כי מתחל' תלו הדבר בדעת כלם שיהיו מוסכמי' כלם בעצה אחת ואם יארע אונס לאחד מהם שיזמינו המלך לא יהי' כח לאחרי' לעשות דבר זולתו אלא א"כ יתרצה לקבל עליו למה שיסכימו חביריו וכן הדין נמי במת אחד מהם נתפרדה החבילה ואין לנשארים כח לעשות בלתי אם שמו הקהל אחר במקומו ויותר מזה אני אומר אפילו אם נבררו תחלה בענין זה שיש להם לילך אחר הרוב אם מת אחד מהם בטלה הברירה מידי דהוה אסנהדרי גדולה וקטנה ודיני ממונות בג' דאזלי בתר רובא ואפילו הכי אם מת אחד מהם בטלה כל החבורה עד שימנו אחר במקומו הרי לך שכתב שאף על פי שנבררו תחלה אדעתא לילך אחר הרוב אם מת אחד מהם בטלה הברירה וכן כתב הרשב"א הביאו בית יוסף סימן רכ"ח וז"ל ואפילו היתה הולכת אחר הרוב אין הסכמת הרוב אלא כשהיתה במעמד כלם בענין בדינים דעלמא וגם הה"ר יוסף קולון ז"ל שרש קפ"א כתב דבר פשוט כביעתא בכותחא דאפילו היו שם רוב אנשי הקהלות מלומרידיאה דלא חשיב רוב כיון שלא היו כלם במעמד וכמו שכבר כתב מהרר"י מיניץ ז"ל וכיון שכן בנדון דידן אין כח ביד השני פרנסים ולא בשלשה הנמצאים לתקן ולחייב שום עניין על הקהלות הנז' כי לא קבלו' עליהם אלא בהיותם במעמד אחד שלשתם יחד השלשה הנבררים אשר נקבו בשמות מקדמת דנא אבל עכשיו שהאחד איננו אין ממש במה שיסכימו השנים הנשארים ואף על פי שהם הרוב משום דאמרינן אלו היה שם הנברר השלישי יכריע את כלם לסברתו באופן שעלה בידינו שאין לאל ידם של הפרנסים האלו להכריח שום דבר על הקהלות הנזכרים אם לא יסכימו השתי קהלות לדעת אחד למנות פרנס אחד במקום הנפקד.
4
ה׳אם ח"ו נאמר שעם היותו נמצא שם העמידו אחר במקומו והוציאו ממינויו בלי הסכמת אנשי קהלו מלבד שצודק גם על זה כל מה שכתבתי תמיה אני איך יש להם פה לדבר ומצח להרים ראש ולומר נגד ראובן איש מיוחד מהקהל האחר כי עבר חק הפר ברית ההסכמות וכו' והלא במחילה כבוד הקהל ההוא הם עברו תורות חלפו חק הפרו ברית עולם והסכמתם וחומרתם שהיתה למנות ב' פרנסים מקהל א' ופרנס א' מהקהל הב' וכיון שהם עברו תחלה מעתה אין חייבים אנשי הקהל הב' לקיים הסכמתם ויכולים למנות פרנסים בקהלם בפני עצמו מלבד הטענות שכתבתי לעיל וזה שכתב רבינו ירוחם ז"ל נתיב י"ד חלק ז' שנים שנשבעו לעשות דבר אחד והאחד מהם עבר על השבועה הב' פטור ואין צריך היתר מן השבועה כך כתבו המפרשים וראיה מדוד כשהלך להלחם וכו' וכתב עוד בית יוסף בסי' רל"ו על זה הלשון וז"ל ואחר כך הביא תשובת ר"ש משנ"ץ שהיה מקובל כן בעניין שדוכי איש ואשה שקיבלו עליהם חרם תקנת הקהלות לינשא לאחר זמן דמי שעיכב והעביר המועד אסור לינשא לאחר והלה מותר ואין צריך היתר חכם וכו' וכתב שם עוד ודברי רבינו ירוחם בשם המפרשי' מדברי קבלת רש"י נכונים בטעמם. וגם הרא"ש ז"ל בתשובותיו כלל ח' על עניין שנים שנשבעו לעלות לארץ ישראל כתב וז"ל ואם ח"ו לא היה א' מכם רוצה לשלם את נדרו העובר יעבור והשני פטור מלילך כי אין עליו נדר כי לא נדר אחד מכם כי אם על דעת החברה.
5
ו׳אף בנדון דידן לא קבלו אנשי הקהל הזה חומרתם והסכמתם אלא על דעת התקנה וההסכמה שימנו פרנס אחד מקהלם וכיון שהקהל האחר עברו על הסכמתם ותקנתם בהעמידם כל השלשה פרנסי' מקהלם מעתה אין חייבים אנשי הקהל האחר כלל לעמוד עמהם בהסכתם כי אדעתא דהכי לא קבלו עליהם שום חומרה קלה וחמורה ואם אמור יאמרו אנשי הקהל שהעמידו מהג' פרנסים מקהלם שנתחרטו ונכלמו מכל אשר עשו שהיה בטעות מכל מקום צריך לדקדק אם יש מקום לחייב לקהל האחר מכח מה שטועני' שנעשו עוד ד' בוליטאש לד' שנים ועדיין לא נשלם הזמן וכו' וזה שאם באותם הבוליטאש ניקבו בשמות האנשים שמינו ועתה נפקד מהם איש או מפני שהלך לדרכו או לעולמו פשיטא שאין חייבין שום אדם מהב' קהלות לקבל עליהם גזירתם כי כבר נתפרדה החבילה כמו שכתבתי אם לא יסכימו עתה מחדש' השתי קהלות למנות אחר תחתיו. ואם מתחלת כן היתה ההסכמה ובתנאי כך קבלוה עליהם כל אנשי הקהלות שאם יפקד מהם איש שיעמידו אחר תחתיו באופן שבטלה טענת נתפרדה החבילה או אפשר נמי שמציאות הנדון דידן הוא שלא נפקד שום אחד מהפרנסים הנבררים והבוליט' מד' האנשים הנזכרים בה הם בחיים ובתוך העיר הם עומדים מכל מקום צריך לברר אם חייבים אנשי הקהל האחר לשמוע לקולם שהרי טען ראובן שכבר נשלם זמן ההסכמה בשנ' השכ"ג והארבע בוליטאש האחרונו' עשו דרך בחירה בלי שום חומרא והסכמה וודאי נראה שהוא נאמן לומר כן.
6
ז׳שהרי בגדולה מזאת כתב הה"ר אליהו מזרחי ז"ל בתשובתיו סימן ע"ב על ראובן שהוציא עליו שמעון שטר שהוא חתום בו שכתוב באותו השטר שראובן נשבע בשם ה' ובקבלת נח"ש על דעת המשביע שיהיה מחוייב כך וכך וכו' וטען ראובן לא נשבעתי ולא קבלתי גזרת נחש אלא חתימתי לבד חתמתי וכו' ופסק שאם נותן אמתלא לדבריו למה חתם דנאמן לומר לא נשבעתי וכו' וכן נראה מתוך דברי תרומת הדשן סימן שכ"ו והלא דברים קל וחומר ומה התם דאיכא חתימת ידו דהוי כהודאת פיו אמרינן שאם נתן אמתלא לדבריו דנאמן לומר לא לא נשבעתי ולא קבלתי חומרת נח"ש בנדון דידן דאין כאן לא חתימה ולא אמירה לא כל שכן דאמרינן דנאמן לומר שאין כאן חומרא כלל במה שנותן אמתלא למנהג שנהגו כך אלו הד' שנים האחרונים להיותם מלומדים כך בח' השנים שעברו אבל החומרות הראשונות נשלמו ונפסקו בהשלמת הזמן הראשון ואחר כך בד' השנים האחרונים נהגנו כך ברצון נפשינו לא מכח שום חומרא ואלה כלל. וכ"ת בנדון דידן הא איכא עדים שמעידים שהיו הד' בוליטאש בחומר' התורה מכל מקום כיון שהם מהק"ק עצמו חשיבי נוגעים בעדות כמו שבא בשאלה. ואף על גב דההנאה דאפשר דמטי להו היא בדרך רחוקה מכל מקום אין עדותן עדות וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל הלכות עדות פרק י"ו וז"ל ודברים אלו אינם תלויים אלא בדעת הדיין ועוצם בינתו שיבין עיקר המשפטים וידע דבר הגורם לדבר אחר ויעמיק לראות אם ימצא שיש לזה העד צד הנאה בעדות זו אפילו בדרך רחוק' ונפלאה הרי זה לא יעיד בה ואפילו הרשב"א שכתב בתשובתיו סימן תתי"א שמעידין מבני העיר עצמה על תקנותיהן אין זה מן הדין אלא מצד המנהג אם נהגו כך וכמו שכתב הוא ז"ל ובכל כיוצא בזה אמרו בירושלמי כל הלכה שהיא רופפת בידך ואינך יודע מה טיבה צא וראה היאך צבור נוהג ונהוג כן וכן הרא"ש בתשובותיו כלל ששי כתב על הסכמות ותקנות שעושין הקהל ביניהם אם צריכים להעיד על אלו עדים שאינן מבני העיר דע כי לא נהגו כן להביא בכל פעם עדים שאינם מבני העיר אלא כך היא הסכמת הקהל להכשיר כל בני העיר להעיד על מי שעבר על תקנתם הרי שכתב שאין מן הדין אלא מכח מנהג וכיון שכן אם הוא מנהג קבוע וידוע לכל בעיר שלכ' שנאמני' על כך בני הקהל עצמו מנהג כזה יבטל ההלכה אבל אם אינו מנהג קבוע וידוע ופשוט לכל לא מבטלין הלכה פסוקה בשבילו וכמו שפסק הרב רבי יוסף קולון ז"ל שרש ס"ה כל שכן דבנדון דידן לצאת מידי ספק כבר מקבל עליו ראובן הנז' לסור אל משמעתם ולעמוד בהסכמתם עד חג הפסח הבא ראשון שהוא גבול זמן תיקון הסכמתם דפשיטא ופשיטא דבזה יוצא מכל צד ונדנוד איזו ספק חומרא.
7
ח׳כי מה ששואלין עוד ממנו שיחתום עמהם ויתקשר בם לזמן עשרים שנה הוא וכל אנשי קהלו אין שאלה זו אלא מן המתמיהין שהרי הלכה פסוקה מכל הפוסקי' שאיזו הסכמה שתהיה לזמן בהשלמ' הזמן נתבטלה ממילא ואין צריך היתר וכמו שכתב הר"ר דוד כהן ז"ל בבית י"ד בפרטות על עניני הסכמות הנעשית בקהלות וכיון שכן אין כאן צד חיוב עם כמה וכמה מיני ספק ספקא כמו שכתבתי אלא עד חג הפסח אבל משם והלאה אין שם נדנוד צד שום אסור בעולם.
8
ט׳וגם במה ששואלים להכריח את אנשי קהלו להצטרף ולהשתעבד עם קהלם אף זה הפך הדין וכמו שהאריך בזה הר"ר דוד כהן ז"ל בית י"ג שכתב שאין בני קהל אחד כפופים לבני קהל אחר גם כי בני הקהילות האחרות רבים מהם שכל אחד ואחד מן הקהל וקהל בענין זה כעיר בפני עצמו הוא שאין בני עיר אחת כפופים לבני עיר אחרת גם אין בני קהל אחד כפופים לבני הקהל האחד וכו' סוף דבר אין לאנשי הק"ק נגד ראובן לא קול ולא דברים ולא שום צד חשש איסור אלא אדרב' במחילת כבוד תורתו אנשי הקהל עשו שלא כהוגן בהעמיד מהם שלשה פרנסי' נגד ההסכמה והתקנה לכן תיקר נא נפשי בעיני כבוד תורתו שהקולות והמריבות יחדלון ותפשרו הענין באופן שאיש על מקומו יבא בשלום והדין השלום יעשה שלום לכם זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי. הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
9
