דברי ריבות קצ״טDivrei Rivot 199
א׳לדרישת הגבירים ומעולים פרנסי מנהיגי ק"ק מדרש יצ"ו נזקקתי לשמוע טענות ודברי ריבות אשר בין הגביר ונבון ה"ר שלמה רומי יצ"ו כת אחת והגביר ומעולה ה"ר יום טוב אביות יצ' כת ב' וזה שטען ה"ר שלמה הנז' שהוא וה"ר יום טוב הנז' דרים בחצר אחד ויש לכל אחד מהם חזקה בבתים אשר תחת העליות הבנויות מצד שמאל לכניסת החצר אלא שרבי שלמה הנזכר מחזיק בבתים הפנימיים שבתוך החצר ורבי יום טוב הנזכר מחזיק בבתים החיצונים היותר סמוכים אצל פתח החצר וטען רבי שלמה הנזכר שיש כמה כמה וכמה שנים שהחזיק בחזקתו והיה יוצא ונכנס לביתו תחתה האכסדרה אשר לפני הבתים והיה עובר על פתחי בתי רבי יום טוב הנז' ליכנס לביתו וגם לצאת לר"ה ועתה בא רבי יום טוב הנזכר ועשה כותל באמצע אורך האכסדרה והפסיק כל רוחב האכסדרה בכותל הנזכר וסמך לכותל טילאר אחד על פי כותב האכסדרה באופן שמנע ממנו הדרך שהחזיק בו זה כמה שנים והתשמיש שהיה משתמש דרך שם ורבי יום טוב טען כי כיון שיש לו לרבי שלמה דרך להלוך לביתו באמצ' החצר נגד פתח החצר דרך ישרה מה לו לילך וליכנס תחת האכסדר' לעבור סמוך פתח ביתו.
1
ב׳תשובה נראה לע"ד שהדין עם רבי שלמה וחייב רבי שלמה לסתור הכותל ולהסיר משם הטילאר וראיה לזה דגרסינן בבתרא פ"ק חמש חצרות הפתוחות למבוי כלם משתמשו' עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמ' דברי רבי רשב"א אומר חמש חצרו' הפתוחו' למבוי כלן משתמשות במבוי ופירש רש"י חמש חצרות הפתוחות למבוי זו אצל זו לאורכו וסתם מבואות סתומין הן בסופן ואחד מקצותיו פתוח לר"ה כלם משתמשות למבוי עם החיצונה כנגדם שהרי לכלם יש דרך במבוי לצאת דרך ראשו לר"ה וכל שיש לו דרך יש לו תשמיש שאינו מעכב דרך המבוי והחיצונה משתמשת לעצמה כנגדה ברוחב המבוי אבל לא כנגד חברותיה שאין לה עליהן דרך ופסק רב אלפס בהלכות דהלכה כרבי דקיימא לן הלכה כרבי מחבירו וכן פסק הרמב"ם הלכות שכנים פרק ה' כרבי וכתב עוד לפיכך אם בעל השניה בנה אצטבה כנגד פתחו וסתמו אין החיצונה יכולה לעכב עליו אבל כל הפנימיו' מעכבין עליו מפני שמרבה עליהם את הדרך באורך שהרי מקיפין האצטבה וכן חו"מ סימן קס"ב כתב כן.
2
ג׳הרי לך שפסקו שהפנימי משתמש עם החיצון ויש לו דרך עליו אבל החיצון אין לו דרך כלל על הפנימי ואינה משתמשת עם שום א' מהפנימיי' ולכן הפנימי יכול לבנות אצטבה ולסתום נגד פתחו אבל החיצוני אינו יכול לסתום לפי שמטריח את הפנימיי' ומרבה להם הדרך. וכיון שכן בנדון דידן הואיל וה"ר יום טוב הנז' הוא חיצון וה"ר שלמה הנז' הוא פנימי יש לו לרבי שלמה הנז' דרך על רבי יום טוב הנז' ואינו רשאי ר' יום טוב לסתום לו דרכו לפי שמטריחו ומרבה לו את הדרך בסתימתו וזה דאף על גב דיש לו לה"ר שלמה הנז' דרך ישרה להלוך לביתו נכח פתח החצר מכל מקום רוצה להשתמ' ולילך תחת האכסדרה כמו שנשתמש עד עכשיו לפי שבחורף ובזמן הגשמים אינו רוצה להלך ברוחב החצר אם מפני שהדלף טורד אם מפני הטיט שברוחב החצר אלא רוצה לצאת ולבוא תחת האכסדרה באופן שבסתימת רבי יום טוב הנזכר מרבה הדרך לה"ר שלמה הנז' ולכן חייב לסתור הכותל שעשה.
3
ד׳ובגדולה מזאת מצאתי שפסק הריב"ש בתשובותיו סימן רנ"ג על ענין עשיר אחד שקנה מקומות ישיבה הרבה בזול בבית הכנסת והקהל רצו להוסיף מקומות בבית הכנסת במקום פנוי וכו' וקם העשיר ההוא וערער בדבר באמרו כי בזה יהיו מצרין לו הדרך לעבור למקומותיו ואף אם ישאר לו די לעבור דרך שם הנה יהיה צר עתה ממה שהיה והשיב שהדין עם העשיר ואין הקהל יכולים לעשות שום מקום לפי שיצטרך העשיר לעבור למקומותיו במקום צר והביא ראי' לדין זה מכל מה שכתבתי לעיל.
4
ה׳הרי לך שאפילו במקום שלא מנעו הדרך לגמרי אלא היותו צר קצת יכול לעכב כל שכן בנדון דידן שסתם רבי יום טוב הנז' לגמרי הדרך אשר החזיק כבר רבי שלמה בו דפשיטא ופשיטא שאין יכול לעשותו לכולי עלמא בין לרבי בין לר"ש בן אלעזר דעד כאן לא קמיפלגי רבי ורבי שמעון בן אלעזר אלא דרבי סבר דהפנימי יכול לעכב על החיצון אבל החיצון אינו יכול לעכב על הפנימי ואלו רבי שמעון בן אלעזר סבר דאפילו החיצון יכול לעכב על הפנימי ובהא לבד היא דלא קיימא לן כוותיה אבל כולי עלמא מודו דבני מבוי הפנימיים יכולין לעכב לחיצון שלא יסתום וכמו שכתב הריב"ש ז"ל ולכן בהא סלקינן ונחתינן שחייב ה"ר יום טוב הנזכר לסתור הכותל ולהסיר המכשולות מהדרך אשר תחת האכסדרה אשר כבר החזיק בו רבי שלמה הנזכר ולהיות האמת כן לע"ד ומה שאמר לי לבי חתמתי. אני הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
5
