דברי ריבות ר׳Divrei Rivot 200
א׳שאלה מעשה שהיה כך היה ראובן ושמעון ודינה אחים היו והיה לו לראובן בת ונתקדשה לשמעון אחיו ואחר כך בהמשך הזמן גרשה שמעון והיה לה לדינה הנזכרת בן ורצה ראובן לתת לו בתו הנזכרת שנתגרש' מאחיו ונשאל דבר זה מעמדי אם מותרת בת זו לבן דינה או לא.
1
ב׳תשובה דבר ברור היא שהיא אסורה לו דהא קיימא לן שהמגרש אשה הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו וגבול וקצוות הקרובים והקרובות הוא כל העריות שהם מדאורייתא וגם כל השניות שהם מדברי סופרים ואחת מן השניות היא אשת אחי האם בין האם בין מן האב כמו שכתוב פרק כיצד והביאו הרמב"ם ז"ל הלכות אישות פרק ראשון וכיון שכן נמצא שגרושה זו היא אשת אחי אמו של בן דינה הנזכרת והיא שניה לו וכיון שכן נמצא שהיא אסורה לו שהרי היא אסורה בקרוביו.
2
ג׳וראיה לכל זה שהרי בגדולה מזאת בחליצ' שאינה אלא מדרבנן שנינו בפ' החולץ החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותי' והיא אסורה בקרוביו וכו' וגרסינן בגמרא איבעיא להו גזרו שניות בחליצ' או לא בערוה דאוריתא גזרו בהו רבנן שניות בחליצה לא גזרו רבנן שניות או דילמא לא שנא וכו' ופירש רש"י בערוה דאורייתא כלומר באשתו דאמה ואם אמה הוו ערוה דאורייתא גזרו רבנן שניות אבל בחליצה דאפילו עריות דידה דרבנן לא גזרו שניות בהן או דילמא לא שנא ואיפסיקא הלכתא שמע מינה גזרו שניות בחליצה שמע מינה וכתבו שם התוספות ומיהו רבי חייא דקתני מניינא קשה דלא תנא בן אחותו וכן אחיו מן האם ויש לומר דלא תנא אלא ארבעה כנגד ארבע' של תורה. הרי לך בבירור דבן אחותו אסור לחלוצתו אע"ג דחלוצה איסור' דעריות דידה אינו אלא מדרבנן כ"ש דבן אחותו יהי' אסור לגרושתו דאיסור עריות דידה הוא מדאורייתא זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
