דברי ריבות ר״גDivrei Rivot 203
א׳פרק הגוזל עצים דף ק"י דבור המתחיל אי דאיכא טהורין טמאין מי מצו עבדי לרב ששת פריך דשמעינן ליה וכו' ואיכ' דפליג התם ואמר דטומאה הותרה בציבור וכו' כונת התוספות יובן לע"ד דאיכא התם בפרק קמא דיומא תרי לישני בפלוגתא דרב נחמן ורב ששת דלישנא קמא קאמר היכא דאיכא טמאין וטהורין בההוא בית אב כולי עלמא לא פליגי דטהורין עבדי טמאין לא עבדי כי פליגי לאהדורי ולאתויי טהורין מבית אב אחרינא רב נחמן אמר היתר הוא בציבור ולא מהדרינן ורב ששת אמר דחויה היא בצבור ומהדרינן וכונת התוספות כאן לומר דכיון דפריך בגמרא סתמא אי דאיכא טהורים טמאים מי מצו עבדי משמ' דאזיל לשיטת לישנא קמא דסבר דכולי עלמא מודו דהיכא דאיכ' טמאין וטהורין בההוא בית אב טהורין עבדי ולא טמאין וכיון שכן קשה מאי משני רבא ואמר אימא לבעלי מומין טהורין שבאותו משמר דמ"מ הדרן קושי' לדוכתין דהיכי קאמר רב ששת נותנה לכל מי שירצה דמצי משוי שליח והלא אפי' אין שם טהור סבר רב ששת דחויה היא בצבור ומהדרינן אבית אב אחרינא וכיון דאיהו לא מצי עביד היכי מצי משוי שליח לכן פירשו התוספות דאע"ג דפריך בגמרא סתמא אי דאיכא טהורין טמאים מי מצו עבדי לרב ששת דוקא פריך וכו' ולשיטת לישנא תניינא דאיכא דפליג התם ואמר דטומאה הותרה בצבור ואפי' איכא טמאים וטהורים מצו עבדי טמאים ובהאי לחוד הוא דפליג רב ששת אבל היכא דליכ' טהורין באותו משמר אפי' רב ששת מודה דדחויה היא בצבור ומצו עבדי וכיון שכן השתא משני שפיר רבא אימא לבעלי מומין טהורין שבאותו משמר דכיון שאין שם באותו משמר ראוי לעבודה דחויה היא הטומאה בקרבן צבור והכהן הטמא ראוי הוא לעבוד וכיון דמצי עביד מצי נמי משוי שליח זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי. הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
1
