דברי ריבות ר״חDivrei Rivot 208
א׳שאלה יעקב מת והניח בכור ופשוט וקצת בנות וצו' לפני מותו שסך ממון שיש לו בשותפות עם פלוני ופלוני לא יוכלו בניו ליגע בו בין שיהיה השותפות קיים בין שיהי' נפרד כי אם יפרד השותפו' יתעסקו בניו באותו ממון יחדיו עד שתנשאנה כל בנותיו כפי כבודו כפי מה שמצווה וכל זמן שתהיה אחת מהן פנויה לא יוכלו ליגע בקרן השותפו' אבל ברווחים יוכלו ליגע ולעשות בהם כל מה שיצטרך כל זמן שירצו ואחר שתהיינ' כל הבנות נשואות כל הנשאר מן הממון יחלקוהו בניו כפי דין תורה הבכור פי שנים והפשוט חלק א' ע"כ. ועתה טוען הפשוט שכיון שהם מוכרחי' לעמוד בשותפות ע"פ צואת אביהם נמצא שהריוח אשר ירויחו הנכסים הוא ראוי ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק א"כ בריוח נחלק שוי' ועוד דהא אמרי' פרק מי שהיה נשוי אמר שמואל שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים השכר לאמצע.
1
ב׳תשובה נראה לע"ד שהדבר פשוט שהדין עם הבכור ויטול בריוח כפי מעותיו וטעמא דמילתא דלא מבעיא אם נרצה לסמוך על דברי הטור שכתב בח"ה סימן רנ"ב על הא דקיימא לן מצוה לקיים דברי המת במה דברים אמורים שנתנו ביד שליש לשם כך אבל אם באו לידו אחר הצואה או שהיה בידו תחלה ולא לשם כך לא ועוד כתב שם הה"ר יוסף קארו נר"ו בשם הרא"ה ז"ל שאם צוה על היורשים שלא בפניהם אין בו משום מצוה לקיים דברי המת וכו' ובנדון דידן תרתי איתנהו שזה המעות לא נכנס ביד השותפים לשם כך שהרי יש כמה וכמה שנים שהיה יעקב הנפטר הנזכר שותף עמהם וגם הצואה לא היתה בפני היורשים שלא היו בעיר בעת פטירת יעקב ולא צוה בפניהם דפשיטא ופשיטא שאין כאן מצוה לקיים דברי המת ויכול הצבור ליקח מיד מממון השותפו' חלק בכורתו פי שנים אף על פי שיהיה זמן השותפות לזמן קבוע וכמו שכתב הרמ"בם הלכות שלוחין ושותפין פרק חמישי וז"ל אחד מן השותפין או מן המתעסקין שמת בטלה השותפות או העסק אף על פי שהתנו לזמן קבוע שכבר יצא הממון לרשו' היורשים ובזה הודו הגאונים וכיון שהרשות נתונה לבכור ליקח חלקו מיד מעתה יכול להתנות עם הפשוט ולומר לו אם תתן לי הריוח כפי מעותי יהיה המעות בשותפות כמו שצוה אבינו ואם לאו אטול מיד חלקי כי אין כאן מצוה לקיים דברי המת אלא אפילו לא נרצה לסמוך על זה אלא לומר שאף בנדון דידן ראוי לקיים דברי המת מכל מקום הבכור אינו מבטל דברי המת אלא רוצה שיעמוד הממון בשותפות עד שתהינה כל אחיותיו נשואות אבל רוצה ליקח בריוח לפי מעותיו שזה אינו מבטל דברי המ' שהמ' לא דבר בזה כלל.
2
ג׳ועוד שהרי רוב הפוסקים הסכימו על כך הר"יף והרמ"בם דמאי דאמרינן השכר לאמצע הוא דוקא בשור לחרישה ומכרוהו חי אבל אם טבחו שראוי ליחלק לאבריו או שלקחו פירות או סחורה כיון שראוי ליחלק חולקין לפי המעות וכתב הה"ר יוסף קארו נר"ו דכיון דהרר"יף והרמ"בם מסכימים לדעת א' הכי נקיטינן וכיון שכן נמצא שאם הפשוט לא יסכים על כך הוא הוא המבטל דברי המת שמכריח את הבכור ליטול חלק ממונו אבל הבכור רוצה לקיים מצות אביו אלא שמוסיף על דברי המת במה שלא מיחה המת ולא דבר מאומה על זה שרוצה ליטול בריות כפי מעותיו אלא אדרבא אמרינן דעת המת שכך רצונו שמעולם לא רצה לגרע כח הבכור ועוד שכך הדין לדעת רוב הפוסקי' שיטול כל אחד לפי מעותיו. ועוד בר מן דין אפי' יהיה הדין בעלמא שיהיה השכר לאמצע בנדון דידן לכולי עלמא יטול כל אחד לפי מעותיו וטעמא דמילתא כתבו התוספות פ' מי שהיה נשוי דף צ"ג על הא דאמרינן פ"ק דבתרא אמר ליה רב יהודה לרב הונא לדידך אמרת לית לך דינא דגוד או אגוד בכור ופשוט שהניח להם אביהם עבד ובהמה טמאה כיצד הם עושים אמר ליה שאני אומר עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים והקשה ר"ת אמאי קשיא ליה מבכור ופשוט ליקשי ליה משניהם פשוטים ותירץ רבי דלהכי קשיא ליה בכור ופשוט משום שור לחרישה ועומד לחרישה לכולי עלמא השכר לאמצע משום הכי פריך כיצד יעשו דבזה אין נוטל הבכור פי שנים ומשני עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים ולא דמי לשור לחרישה ועומד לחרישה משום דהתם אדעתא דהכי נשתתפו אבל גבי בכור דלא שייך האי טעמא כל אחד נוטל כפי חלקו וגם במרדכי פרק מי שהיה נשוי תירץ ואמר שאני התם דמן השמים הקנו לו ויש לדמותו להא דאמרינן לקח זה בשלו וזה בשלו ונתערבו זה נוטל לפי מעותיו וכו' לפי שלא נשתתפו בתחלה לרצונם. הרי לך שאפילו בשור לחרישה ועומד לחרישה דלכולי עלמא בעלמא חולקין בשוה מכל מקום בבכור ופשוט אמרינן דכל אחד נוטל לפי מעותיו ועובד לזה יום אחד ולזה שני ימים משום דלא נשתתפו בתחלה לרצונם אף בנ"ד יטול כל א' בריוח כפי מעותיו שלא נשתתפו בתחילה לרצונם זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי. הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
ד׳במותב תלתא כחדא הוינא יתבין אנחנא בי דינא דחתימין לתתא כד אתא קדמנ' היקר שם טוב אזוביב יצ"ו ועל נפשו ועל יהידותו הגיד והעיד בתורת עדו' וכן אמר יודע לכם רבותי קומו או דיאה קי ר' יהודה וידה קארו היזו ברית אין הי"גו מי מאלי אליי אי דישפואיש דיל ברית מי רוגו אינה גודיאה קי לי אישקר ביאישי אליי אונה קארטה לה קואל אישטאנדו אישקריביי נדולה וידי אנדאר פור קאזה את רבי שמואל וידה קארו אל קואל לי פריגונטו שו אירמאנו רבי יהודה הנזכר שי טיניאה אלגון דינירו פארה גשטר אי רישפונדיו רבי שמואל הנז' אקי טינגו מידיו גרוש אי שאקילו אי לייאמו אה שו אישפוזה קי לי אישטאבה אפארי"גאנדו צרכי סעודת הברית אידישולי רחל טומה אישטי גרוש פור קידושין פחרה מי אי אילייא לו טומו בסבר פנים יפות אחר כך בא בפנינו בב"ד ה"ר אברהם סידיקארו יצ"ו ואחר האיומים והגזמי' הראויים להעשו' בואם לא יגיד וכו' קם על רגליו להעיד בתורת עדות וכה אמר און דיאה בושקי אה שמואל וידה קארו הנזכר בבית אחיו רבי יהודה הנזכר אי הלייאנדו לה פואירטה דילה קאליי אטורנאדה לא אינפושי אי אינטרנדו וידי קי אישטאוה שמואל הנזכר קון און גרוש פיקינייו אינלה מאנו דיזיינדו אשו אישפוזה רחל טומה הישטי גרוש פור קדושין פארה מי אי אילייא לו טומז אישי קידו קוניל כל הנזכר העידו העדים הנזכר בפנינו בתורת עדו' ולראיה כתבנו וחתמנו שמותינו פה ביום רביעי שבעה ימים לחדש תשרי שנת השכ"ט ליצירה בשאלוניקי מאנו ביני שיטי וקים כל הנ"ל הועד בבית החכם השלם כמהר"ר יצחק אדרבי נר"ו ובפניו בהיותו חלוש מוטל על מטתו וקים יאודה שיראנו דין. שלמה בן שושאן דין. משה עמרם דין. במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בי דינא דחתימין לתתא כד אתא קדמנא רבי משה צרפתי י"ץ ואחר האיומים והגזומי' הראוים להעשות בואם לא יגיד וכו' קם על רגליו והעיד בתורת עדות וכן אמר שאברייש שיניוריש קומו און דיאה אישטאנדו איניל קורטי"גו דיל בשא מי דישו ר' יודה וידה קארו י"ץ קי פואישי אשו קאזא קי מי קיריאה האבלאר אונא פאלאברה אי די אאי אאון פוקו פואי אי אישטאנדו שינטאנדו שוברי אונא קאשא וידי אה רבי שמואל וידה קארו י"ץ קי שאקו און גרוש די וינטי אשפרוש די לה פאלדיקירה אי דישו אשו אישפושה לה קואל אישטאוה מונדאנדו אישפינאקש רחל טומה אישטי גרוש פור קידושין פארא מי אי איליא לו טומו אי שי ריאו אי לו מיטייו אינלה פאלדיקירא קי אנדאוה וישטידה די קולוראדו אי אישטאוה און סופר אלי אישקריבינדו אי און מאנסיבו באלאנסי אי אוטרוש גוריאוש אי דישפואיש מי קונבידו רבי יהודה הנז' קי מי קיראשי אלה סעודה דיל ברית די שו היצו אי יו פור אישטאר איניל אניו דיל מי מאדרי נו מי קירי כל זה העיד רבי משה צרפתי הנז' בפנינו בית דין בתורת עדות ולראיה כתבנו וחתמנו שמותינו פה ביום אחד י' לתשרי השכ"ט והכל קים. משה עמרם דיין. שלמה בן שושן דיין. יהודה שאראנו דיין.
4
