דברי ריבות רל״אDivrei Rivot 231
א׳שאלה ראובן ושמעון העידו בפני ב"ד שלוי קבל קדושין בעד בתו קטנה מיד יהודה וראובן שהוא אחד מן העדים הנזכר הוא קרוב ללוי אבי הקטנה כי בן אחי אמו של לוי פסול להעיד עליו אך אינו פסול להעיד על בתו ולהיות שכסף קדושיה של אביה להיותה קטנה ילמדנו רבינו אם יש חשש בקדושין הללו כיון שאין כאן רק השני עדים הנזכרים ואחד מהם קרוב ופסול להעיד על לוי קרובו שהוא הנהנה מכסף קדושין.
1
ב׳תשובה נראה לעניות דעתי שאין בקדושין אלו שום חשש עיגון להצריכה גט וטעמא דמילתא דגרסינן במסכת מכות פ"ק אילעא וטוביה קרוביה דערבא הוו סבר רב פפא למימר גבי לוה ומלוה רחיקי נינהו אמר ליה רב בונא בריה דרב יהושע לרב פפא אי לית ללוה לאו בתר ערבא אזיל מלוה ולכן פסולים אף ללוה וכן פסק רב אלפס בהלכות חו"מ סימן ל"ג כתב גם כן עדים הקרובים לעדים פסולים ללוה לא שנא אם הלוה בא לפטור בטענת כפירה והם מעידים עליו שלוה או אם טוען שפרע והם מעידים עליו שלא פרע וכן פסק הרא"ש שם בפסקיו וכיון שכן בנדון דידן הואיל והעד פסול לגבי לוי אף לגבי בתו הוי פסול.
2
ג׳ובגדולה מזאת מצינו במסכת מכות בירושלמי כתב כל נכסיו לשני בני אדם והעדים קרובים לזה ורחוקים לזה רבי יוחנן אמר פסול אמר רבי אלעזר מתניתין מסייעא לרבי יוחנן נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטילה דכי היכי דהתם עדות שבטלה מקצתה בטלה כלה הכי נמי הכא וכתב הרא"ש שפסק רב אלפס כרבי יוחנן וגם ר"ת הרי בנדון ההוא שעם היות נושא שאפשר להתחלק שהם שני גופים ושני אנשים מכל מקום לא פלגינן דבורא של העדים ואמרינן דעדות שבטלה מקצתה בטלה כלה בנדון דידן שאין שום צד מקום לקידושין אלו אלא מכח האב לא כל שכן דלא פלגינן דבורא וכיון דפסול לאב פסול לבת.
3
ד׳ואם תאמר מאי שנא מהא דאמרינן פרק קמא דף ט' ע"ב פלוני רבעו לרצונו הוא ואחר מצטרפין להורגו הרי שאע"פ שחיוב ההריגה לא בא אלא מצד העדות שמעיד על עצמו שרבעו לרצונו והוא קרוב אצל עצמו אפ"ה פלגינן דבורא ומהני העדות לגבי חבריה בנדון דידן נימא נמי הכי דאף על גב דלא מהני העדות לגבי האב שהעד קרוב לו מכל מקום פלגינן דבורא ויהני לגבי הבת וי"ל שכת' הרא"ש בפסקיו במסכת מכות בשם הראב"ד שכל עדות שבטלה מקצתה מחמת פסול קורבה בטלה כולה ולא פלגינן דבורא דהא לא פליג בהו רחמנא דאמר מה שנים נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותם בטלה אף שלשה אלמא לא פלגינן עדותם והא דאמרינן אדם קרוב אצל עצמו ואין משים עצמו רשע היינו דוקא כשמעיד על עצמו שאין זה עדות כלל אלא כמי שאינו דמי שאין אדם נקרא לעצמו עד פסול כדי שנאמר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ודמיא להא דאמרינן במקיימי דבר הכתוב מדבר דכי היכי דכשנמצא אחד מהעדים קרוב או פסול עדותן בטלה הכי נמי כשנמצא לאחד מהן קרוב או פסול שהרי מקצת העדות בטילה מחמת קורבה וכו'.
4
ה׳וכיון שכן בנדון דידן שנפסל מקצת העדות מחמת קורבה שקרוב העד לאבי בטלה כולה גם לגבי הבת לא פלגינן דבורא וכן פסק הרי"בש בתשובותיו סימן של"ט כהראב"ד.
5
ו׳וגם לתירוץ אחר שהביא הרא"ש שם וז"ל התם הני סהדי לאיחיובי גברא קאתו הילכך בעיקר העדות שהם אומרים שרבע נאמנים ובמה שאמר לדידי מילי אחריני נינהו ולא מקבלינא מיניה וכו' לא קשי לנדון דידן וטעמא כמו שכתב דמה שאמר לדידי הוא מילתא אחריתי שיכול להיות שפלוני רבע באופן שחייב מיתה אבל לא רבע לדידי אבל בנדון דידן אין כאן שום צד קדושין בקטנה זו אם לא מכח אביה וכל העדו' הוא עצם אחד ומילתא חדא ואין כאן מילתא אחריתי לשנאמר פלגינן דבורא וכיון שכן נמצא שעדות זה בטלה לגמרי בין מן האב בין מן הבת.
6
ז׳ואחר שזכינו לדין זה נמצא שאין כאן קדושין כלל וכמו שכתב הרמב"ם הלכות אישות פרק ד' המקדש בפסולי עדות של תורה אינה מקודשת וכן הטור אבן העזר סימן מ"ב ובנדון דידן ראובן העד פסול ללוי מדאוריתא דהוא שני לו וכתב המרדכי בפרק זה בורר בשם רבי שמואל בר חפני הכהן וז"ל פשטינן ממתני' שהקרובים פסולים להעיד המה שמנים והם ד' מעלות ג' מעלות מן התורה ואחת מדרבנן, מעלה ראשונ' ראשון בראשון כגון יצחק וישמעאל מעלה שניה שני בראשון כגון יעקב וישמעאל מעלה שלישית שני בשני כגון עשו בן יצחק ל... לנביות בן ישמעאל מעלה ד' היא מדרבנן והוא שלישי בראשון כגון ראובן לישמעאל וג' מעלות ראשונות דאורייתא אם קידש אשה אחת בעדות אחד מהן אינה מקודשת ואינה צריכה גט ומותרת לעלמא הרי שכתב בפירוש דשני בשני לא חשיב עדות כלל ואינה צריכה גט.
7
ח׳ואם תאמר הרי כתב הרמב"ם הלכות עדות פרק י"ג אין פסולין מדין תורה אלא קרובים ממשפחת אב בלבד וכו' אבל שאר הקרובים מן האם או מדרך האישות כלן פסולים מדבריהם ובנדון דידן הקורבה היא מצד האם וכיון שכן צריכה גט וכמו שכתב הרמב"ם פרק רביעי מהלכות אישות המקדש בפסולי עדות של דברי סופרים או בעדים שהם ספק פסולי תורה אם לא רצה לכנוס צריכה ממנו גט מספק יש לומר שהרי כל גאוני עולם חלקו עליו בזה וסברי שגם ההקורבה מצד האם פסולין מן התורה הרי"ף ז"ל כתב בתשובה שכל הקרובים השנויים במשנת זה בורר פסולין דאורייתא הם דאף על גב דיש בהם מצד האם וגם הרש"בא דחה דברי הרמב"ם וסתר דבריו וכתב עוד וכבר דחה רבינו האי גאון ז"ל דברים אלו בטענות חזקות ובריאות כראי מוצק יצוקות כו' כמו שכתב כל זה בארוכה הרי"בש בתשובותיו סימן י"ב ופסק הלכה למעשה שלא כדברי הרמ"בם וסמך על הרי"ף והרמ"בן והרש"בא ורבינו האיי ז"ל דסברי שהקורבה מצד האם הוי פסול דאורייתא ואין גם אחד מהפוסקים ראשונים גם אחרונים שיסבור כהרמב"ם בזה ולכן אף אם לא נחוש לדברי הרמב"ם בזה אין בזה בית מיחוש כיון שכל גאוני עולם חולקים עליו שהרי כתב מהרי"ק ז"ל שרש י"ט נהגו העם כרב אלפס היכא שלא נחלקו עליו התוספות וכו'.
8
ט׳ובנדון דידן רב אלפס ורבים ונכבדים מסכימים עמו כמו שכתבתי והתוספות לא חלקו עליו פשיטא ופשיטא דראוי לסמוך עליהם אפילו להקל וכל שכן דאיכא ספיקא אחרינא דשמא הלכה כהרי"ף ובעל העיטור ויש אומרי' דסברי דכל הני פסולי דרבנן כגון הרועים והמוכסים ומשחק בקוביא קידש אשה בפניהם אפילו שניהם מודים לא תפסי קדושין ואינה צריכה גט דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקדושין מניה וכמו שהביאו הרי"בש בשם הרי"ף שם בתשובת י"ד הנזכר' והשתא בנדון דידן הוי תרי ספקי דמתהפכו להדדי ספק אם ראובן זה פסול מדאורייתא או מדרבנן כהרמ"בם ואת"ל דהוי פסול מדרבנן לבד ספק אם הלכה כהרי"ף והעטור דסברי דאפילו בפסול דרבנן אין חוששין לקדושיו או נאמר ספק אם נאמר בפסולי דרבנן אין חוששין או חוששין ואת"ל דחוששין ספק אם ראובן זה פסול מדאוריתא כדברי כל גאוני עולם דסברי שקורבת האם מדאוריתא.
9
י׳ועוד בר מן דין איכא למימר דאף הרמב"ם ז"ל סבר דקרוב מצד האם הוא פסול מדאוריתא וכמו שכתב הר"ש בר צמח ז"ל הביאו הרב יוסף קארו נ"רו ן' העזר סימן מ"ב שמה שכתב הרב דפסולי קרובים הבאים מדרשא הוו מדרבנן אינו שהם מדרבנן אלא שהם קרויים מדרבנן לענין שאינם נכללים בדברי רבי שמלאי לענין מנין המצות אבל מכל מקום דין תורה הם וכגון זה כתב המגיד פרק א' הלכות אישות ואם כן המקדש בפניה' אינה מקודשת עכ"ל הרי דבנדון דידן אפשר דהרמ"בם מודה דפסול מדאוריתא ואינה צריכה גט כלל מכל הני טעמי נראה לעניות דעתי שהמקל להתירה לעלמא בלא גט לא הפסיד ולכן אם יסכימו רבני העיר להתירה בלא גט גם אני בעניי גליתי דעתי להתירה זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זל"הה.
10
