דברי ריבות רל״בDivrei Rivot 232
א׳שאלה בעיר ייאנינא קרה מקרה שנגנבה גניבה מבית איש א' וחשובי טובי העיר חשדו לראובן שמא הוא גנב אותה מחמת אמתלאות אשר חשבו בו ועכבו את כל ממונו ושמו אותו בבית הסוהר וענו בכבל רגלו והיה שם ל"ה יום ובין כך שלחו לחכמי עיר אחרת ונקבו להם בפרטות האמתלאות ושאלו את פיהם אם היו יכולים להענישו על פי האמתלאות הנזכרו' והשיבו שראוי להענישו שכן מצינו כמה עובדות בש"ס הכל לפי ראות עיני הדיינים אחרי כן חקרו הדבר ודרשו היטב ועמדו על תוכן הדברים ראו כי אין בראובן עון אשר חטא ועתה תובע ראובן כיון שזך הוא בלי פשע שיחזרו לו את ממונו שעכבו לו לכן ילמדנו רבינו אם הדין עם ראובן או לא.
1
ב׳תשובה ראיתי דברי השאלה ואין בהם שחר וטעמא דמילתא דפשיטא ופשיטא דמאחר שלא נמצא בראובן עון אשר חטא שחייבים להחזיר לו ממונו ולא יעכבוהו ולא עוד אלא אפילו מה שהפסידוהו מממונו על ידי התוגרמים שתפסוהו ושמו אותו בבית הסוהר חייבים לשלם לו וכמו שכתב הרא"ש ז"ל בתשובה סימן י"ז על לאה שטוענת על ראובן שמסרה ביד תוגרמים ובזה הפסידה הרבה וקצת בררה בעדים וקצת בהוכחות וראובן השיב נפלה דליקה ובתוך כך גזלת ממוני ובקשתי מן התוגרמים לתפשך כדי להפסידך ותחזיר לי את שלי ולא הפסדת כלום כי פטרתיך מן השר.
2
ג׳תשובה כל מה שתוכל לברר לאה בעדים שהפסידה באותה תפיסה יפרע לה וישבע ראובן שאינו יודע שהפסידה יותר כיון דסליק בתיקו אם עשו תקנת נגזל כמסור לא מפקינן ממונא ובהוכחות אין נראה לחייבו ולאפוקי ממונא וכתב הרב הר' יוסף קארו נר"ו סימן שפ"ח קשה דשבועה זו מה טיבה שאם תברר בעדים שהפסידה הוה ליה רשע ואין מוסרין לו שבועה וכו' והשיב דכיון שראובן לא נתכוון למוסרה ולא תפסה אלא כדי להוציא מידה ממונו כל כי האי גוונא אינו מסור וכשר הוא.
3
ד׳אף בנדון דידן חשובי טובי העיר אלו לא חשיבי כמוסרים על מה שתפסו לראובן וענו בכבל רגלו כיון שכוונתם אינו אלא להוציא לאור משפט הגניבה אבל מכל מקום כיון שנתברר לבסוף אצלם כי ראובן הנזכר זך הוא בלי פשע פשיטא שחייבים לפרוע לו לראובן כל מה שיתברר בעדים שהפסידוהו וכל שכן שחייבים להחזיר לו ממונו ממש שעכבוהו והדברים ברורים מפי סופרים ומפי ספרים ולהפצרת השואל כתבתי שורותים אלו. זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
4
