דברי ריבות שי״אDivrei Rivot 311
א׳שאלה שכיב מרע שצוה מחמת מיתה וז"ל הצואה עוד צוה שלא ישא שום קרובה בעולם אלא אשה כשרה אשר איננה קרובה לו ואם יעבור ויקח אחת מקרובותינו מעתה אני מצוה שיתנו לו רק חמשים פרחי זהב לירושה והשאר יהיה הקדש כל נכסי עד כאן לשונו ועתה בא בנו של ש"מ זה המצווה ואירס עם בחורה אשר יש לה קצת קורבה עמו וגם המצוה הנז' היה דעתו קרובה אליה בהיותו בחיים וקורא לה לעולם קרובתי ולכן שאל השואל אם תהיה ארוסה זו נכנסת בכלל הקרובות וכיון שלא קיים מצות אביו אין לו בנכסי אביו כי אם החמשים פרחים והשאר יהיה הקדש כאשר צוה או לא.
1
ב׳תשובה נראה לעניות דעתי שלא נכנסה ארוסה בכלל הקרובות שצוה המצוה שלא יקח בנו לו לאשה וטעמא דמילתא דסתם קרובה לא משמע אלא קורבה שפוסל לעדות כדמשמע לישנא שמתניתין דפרק זה בורר וחכמים אומרי' אימתי בזמן שמביא עליהן ראיה דהן קרובים וכו' ותנן ואלו הן הקרובים אחיו ואחי אביו כו' ותני כל הפסולין להעיד משמע דלא נקרא קרוב אלא הפסול לעדות מחמת קורבה וכן כתב הריטב"א בשם רבותיו הביאו נמקי יוסף בבתרא פרק מי שמת על הא דקאמר בגמרא ההוא דאמר נכסי לבני הוה ליה בר ברא מי קארו אינשי לבר ברא בני או לא כו' כתב וזה לשונו וכן האומר לקרובי או לקרובותי יש בכלל כל הקרובי' שהם פסולי לו לעדות ודבר פשוט הוא ע"כ וכיון שכן בנדון דידן אין כאן קורבה הפוסל לעדות בין הארוס וארוסה כי כפי הנשמע זקנתו של הארוסה ואמו של הארוס היו שניים נמצא שהארוס עם הארוסה הוא שלשי ברביעי שחלוקה זו אליבא דכולי עלמא כשרין להעיד דעד כאן לא פליגי הפוסקים אלא בשלישי בראשון אבל שלישי בשני כשר כדאמרינן פ' יש נוחלין שלח ליה רבי אבא לרב יוס' בר חמא הלכה שלישי בשני כשר וכן פסקו כל הפוסקים כל שכן שלישי ברביעי ואפילו אמר המצוה ואם יעבור ויקח אחת מקרובותינו ולא אמר אחת מקרובותיו של הארוס מכל מקום ארוסה זו לאו קרובתו של המצוה היא וזה דאף על גב שהמצוה אינו שלישי מכל מקום אינו אלא שני וכבר כתבנו ששני בשלישי כשר כל שכן שני ברביעי שהארוסה היא רביעי.
2
ג׳ואף על גב שהמצוה היה בהיותו בחיים היא מתקרב ביותר וקורא אותה קרובתי כמו שבא בשאלה אפילו הכי לא נכנסה בכלל וראיה לזה דאמרינן פרק מי שמת ההוא דאמר נכסי לבני הוה ליה ברא ובר ברא קרו אינשי לבר ברא ויחלקו שניה' או לא קרו ליה ברא ויקח הכל הבן לבד והא דקאמר לשון רבים הוא על דרך דכתיב ובני פלוא אליאב ואיפסיקא הלכתא דלא קרו אינשי לבר ברא ברא והוי הכל לבן וכן פסקו כל הפוסקים הרי לך דאף על גב שדבר בלשון רבים ולא היה לו אלא בן אחד דהוה משמע שכוונתו לכלול בר ברא ועוד שמצינו לענין פריה ורביה דבני בנים הרי הם כבנים כמו שכתב רש"י שם אפילו הכי לא נכנס בכלל לאעבורי אחסנתא כל שכן בנדון דידן שמשמעות לשון קרובה לא יצדק כלל על ארוסה זו מן הטעמים שכתבתי ומיהו מתוך מה שכתב חו"מ סימן רמ"ז בשם הרמ"ה דאי לית ליה ברא אלא בר ברא ודאי אבר ברא קאמר הכא נמי אי לית ליה למצוה הזה שום קרובה ראויה להנשא לו שיהיה פסול לעדות לה נאמר שכיון המצוה לארוסה זו אף על פי שהיא רביעית כיון שהיה לבו גס בה וקורא אותה קרובה בהיותו בחיים זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
